רשומות

אל על
בתחילת החודש שעבר טסנו לוורשה. כמו תמיד טסנו באל על. יחסית למטוסים של חברות אחרות הכסאות נוחים ומכיון שקשה לי לשבת הרבה בגלל כאיבי הגב, זה חשוב לי. יום לפני הטיסה קבלתי מייל שלא ניתן לענות עליו שיש שנוי בטיסה ובמקום בואינג 777 יהיה איירבוס של ישראייר. כשעלינו למטוס הסתבר לנו שהכסאות במטוס קשים, המשענת לא יכולה לזוז לאחור והרווחים בין הכסאות כל כך קטנים שקשה לשבת. סבלתי כל הטיסה מכאיבי גב. כשחזרנו כתבתי מכתב לאל על והתלוננתי על כך. אחרי כשלושה שבועות קבלתי מכתב תשובה. הם טוענים שהם חייבים ללקוח רק שיגיע למחוז חפצו. הם אומרים שהחלפת מטוסים זה נוהג רגיל, ושהמטוס שקבלנו הוא בעל רשיון והיתר לטוס.  עניתי להם שאם הם רואים את ההתחייבות שלהם לנוסעים רק בכך שיש להם רשיון והם מביאים אותי למחוז חפצי, אני לא רואה שום סיבה להמשיך לטוס באל על.  באותו יום קיבלתי תשובה שהם מפצים אותי במאה דולר לטיסה הבאה. טרם עניתי להם אבל אני חושבת שנחמד שהם מפצים אותי על עוגמת הנפש שלי, אבל זה אינו פיצוי על כאבי הגב, ואם הם לא יכולים להבטיח לי לטוס במטוס שעליו שילמתי, אני לא יודעת אם ארצה להמשיך לטוס איתם.
מה נסיונכ…
תמונה
פגשתי בחורה בסביבות גיל שלושים, דתיה לייט. השתתפנו בסדנה והיא סיפרה על הרצאה ששמעה בנושא זוגיות, ומאד השפיעה עליה כדרך חיים. המרצה אמר שיש הבדל קיצוני בין גבר לאישה. היא רוחנית והוא ארצי. הוא דיבר על סולם יעקב ואמר שהוא רואה את הגבר בתחתית הסולם ואת האישה למעלה, וזאת משום עליונותה הרוחנית של האישה. כדי שיהיה קשר בין הגבר והאישה צריך היה למעשה שכל אחד מהם יעשה חצי הדרך לכיוון בן/בת זוגו. אבל אם אישה רוצה את הגבר, כדאי שלא תחכה שיתקדם לעברה, אלא עליה לרדת לארץ ולהעלות אותו משם אליה. עליה למשוך את הגבר בדברים האהובים עליו ולעשות למענו כל שיבקש, אפילו אם אלה דברים שלא כל כך מוצאים חן בעיניה. לרדת לארץ פרושו להסכים לתאוות ולרצונות ארציים גם אם הם לא הכי מוסריים. לדבריה, המרצה אמר שזו הדרך של היהדות. הוא הביא לדוגמא את אסתר המלכה שכדי למשוך את אחשוורוש פיתתה אותו ועשתה עליו מניפולציות והסכימה לכל מה שרצה, כי כך משיגים את הגבר שרוצים. ושתי מאידך משולה ללילית, השטנית, כי היא העזה להגיד למלך "לא". הקשבתי לבחורה ולא האמנתי למשמע אזני. בחורה צעירה במאה העשרים ואחת עדיין מוכנה לקבל את הדע…

נזירים

אחת התלמידות האריתראיות שלי ילדה בת. קניתי שובר מתנה והלכתי עם בעלי לבקר אותה. היא שמחה וסיפרה שזה יום מיוחד עבורה משום שעוד מעט אמורים להגיע אליה אנשי דת מהקהילה שלה לברך אותה. גם בעלה הגיע מהעבודה לכמה שעות לכבוד המאורע. ואכן, הגיעו שני גברים לבושים גלימות שחורות ובעלי כובעים שחורים. אחד מהם הוא נזיר ממנזר אתיופי בהר הצופים והשני נזיר שהגיע לפני שמונה שנים מאריתראה, ועכשיו הוא הכומר של כנסיה שפועלת בתל אביב. הנזיר מירושלים כמעט לא דבר עברית, אבל הנזיר השני לומד עכשיו באולפן בחולון ויכולנו לשוחח אתו. דרך אגב, הוא קבל תעודת זהות ישראלית. זה משהו מאד מיוחד כי המקסימום שמבקשי המקלט מקבלים עד כמה שידוע לי זה ויזה לשנה. סיבת הביקור היא  שכאשר נולד בן, שבעה ימים אחרי הלידה עורכים טקס תפילה, ובמקרה של בת עושים זאת ארבע עשר יום אחרי הלידה. אותו יום היה שבועיים אחרי הלידה.
שני הנזירים נעמדו והתפללו תפילה ארוכה בשפתם שלא הבנו חוץ מ"קדוס, קדוס, קדוס" שהוא כנראה קדוש, קדוש, קדוש מישעיהו. אח"כ לקחו מים מבקבוק מים מינרליים ופזרו בחדר מסביב.
אחרי הטקס רצינו ללכת אבל התלמידה שלי התעקשה …
תמונה
אתמול הלכתי עם יריב ונועה לטייל בשדות. היה קריר ונעים, הגשם פסק והשביל היה מלא שלוליות. יריב נעל לנועה את המגפיים והיא קפצה מיד לתוך השלוליות בקריאות שמחה.  פניה הקטנים היו מלאי מרץ וערנות ולחייה הסמיקו. נראה שבכל רגע היא מגלה עוד חלק נפלא של העולם ובטוחה שהעולם מלא עוד ועוד חלקים כאלה.  יריב רץ אתה ושניהם קיפצו בין ובתוך השלוליות שמחים ועליזים. צמחי החלמית התנשאו לגובה משני צידי השביל, ופרחי החרדל קרנו באור השמש שהגיחה לרגע מבין העננים. פגשנו סוסים לבנים שרעו בשדה ויריב האכיל אותם בעלים של חרדל. נועה נבהלה מהחיות הגדולות שטרם ראתה כמותן ושלא דמו כלל לתמונות של סוסים שהכירה מהספרים.  הושטתי את ידי אליה והיא תפסה אותה, בטוחה שאגן עליה מפני החיה. שמחתי שנתנה בי אמון כי עברו רק יומיים מאז הגיעו לארץ.  יריב החזיק את ידה השנייה של נועה ודהרנו  בשביל תוך כדי שירה "סוסים נאים רצים באים כל עוד בם נשמה". הנשמה שלי נעתקה ויריב ונועה המשיכו בעוד אני עומדת רגע לנוח. האוויר היה רענן וטרי ואני נשמתי אותו עמוק לריאותי. לפתע חשתי אושר עצום כפי שלא חשתי זמן רב. והיום יריב ונועה טסו חזרה לחו"ל.

תמונה
עורבים
לבן שלי ולמשפחתו דירה עם חלון גדול שפונה למערב. בקיץ אחה"צ השמש מחממת מאד. כדי לגרום לקרני השמש לחזור במקום לחדור, הם התקינו חומר פלסטי על החלון שמבחוץ פועל כמו מראה. הדבר אכן עזר והבית התחמם פחות אבל בבוקר בהיר אחד, בחמש בבוקר,  התעוררו בני המשפחה לקולות של עורבים שבאו לנקר בחלון. העורבים נקרו את החומר הפלסטי וגרמו לנזק. בחוסר רצון קמו בני המשפחה לסלק את העורבים. אחרי מספר פעמים שסולקו, העורבים למדו לא לבוא מוקדם בבוקר, אבל חזרו ובאו אחרי שכל בני הבית יצאו לעבודתם וללימודיהם. באו והמשיכו לנקר. מה עושים לגרש עורבים? מה לא עושים לגרש עורבים? הם ניסו הכל. רשתות מתכת, דוקרנים, בובה דמויית עורב, דיסקיות מנצנצות, יריעות ברזנט וכל עצה שיכלו לקבל.  באתי בוקר אחד לצלם את העורבים כדי להכין כתבה בנושא. מכיון שמבפנים הדירה העורבים לא יכולים לראות כי השכבה אטומה, יכולתי לצלם אותם בפעולתם. כדי ללמוד יותר על העורבים התסתכלתי בגוגל ומצאתי שיש עמותה שנקראת "עורב אוהב". התקשרתי ליו"ר העמותה והיא סיפרה לי שהעמותה כוללת בעצם את עצמה ואולי כמה עוזרים מדי פעם, וגם סיפרה שהיא גר…
שמעתי הרצאה של אנאבלה שקד, שמתמחה בשיטת אדלר ונושא ההרצאה הוא המערך המשפחתי. המערך המשפחתי הוא אחד הגורמים החשובים שמשפיעים על האישיות שלנו. הוא כולל את סדר הלידה, הפרש הגילאים, המגדר והיחסים בין האחים.  אנאבלה טוענת שבכל משפחה סבירה, ההשפעה העיקרית על האישיות שלנו היא סדר הלידה. בעולם תחרותי והשגי כמו שלנו ההורים מפעילים ציפיות מהילדים שמנסים לעמוד בציפיות אלה.  הבכורים במשפחה שעומדים מול "שוק התכונות" בוחרים לקחת לעצמם תכונות שמוערכות על ידי ההורים. אלה הם בדרך כלל אחריות, רצינות, מנהיגות. ילדים אלה יסתדרו היטב עם סמכותיות כי הם רואים בהורים אנשים שיקדמו אותם. הילד השני יכלל יקח בדרך כלל מה שהראשון לא לקח בשוק התכונות. הוא יסתדר פחות  עם סמכותיות ויהיה מרדן. כאשר נולד ילד שלישי והילד השני נעשה סנדויץ' הוא לכוד בין האח האחראי, ובין הצעיר המתוק. כשההורים רואים שהוא עצוב ומתוסכל הוא יקבל מההורים תשומת לב וכאשר ההורים מנסים להראות שהם לא מקפחים אותו הוא יבין עוד יותר שהוא בעצם מקופח. כך האמצעים הם מומחים לנושא הקיפוח ורגישים מאד לצדק. הילדים הצעירים יודעים להמיס את לב ההו…
הייתי בסיור מאורגן בבני ברק. אני יכולה להגיע לבני ברק גם בלי מדריך, אבל רציתי לשמוע מתושב המקום קצת על החיים שלהם. בשבילי החרדים הם בעיקר אנשים שלא רוצים ללכת לצבא, לא רוצים לעבוד, וחיים על חשבוננו החילוניים. בכל זאת מסקרן אותי מה החרדים חושבים על עצמם ועל החיים שלהם. באתי מתוך כוונה להקשיב, לנסות להבין, לא להתווכח, למרות שהיה לי קשה לא להתווכח.
המדריך עצמו איננו חרדי טיפוסי. הוא חרדי שעובד למחייתו (מדריך קבוצות) ועוד עיסוקים שלא פרט. אמנם הוא לבוש שחור לבן וחובש כיפה, אבל ללא פאות. מן חרדי מתון כזה. הוא אמר שהוא חושב שחשוב לגשר בין חרדים לחילוניים ולכן הוא מדריך קבוצות בבני ברק. הוא לקח אותנו לסיבוב ברחובות הראשיים של העיר, נכנסנו לחנויות שונות, שמענו הסברים, ושאלנו שאלות.

המדריך הסביר לנו על הטלפונים הכשרים שלהם. טלפונים חסרי דפדפנים. אלה טלפונים חובה כמו שכל חוק כשרות אחר הוא חובה. אסור כמובן לאף אחד לרכוש טלפון שאינו כשר. הוא גם לקח אותנו לחנות ספרים והראה לנו ספר לילדים שמספר על אסטרונאוטים. האסטרונאוט בתמונה לבוש כיפה. בכך יש בעיה שספר כזה יוצר. מצד אחד כל גיבור של ספר ילדים רצוי …