הייתי בסיור מאורגן בבני ברק. אני יכולה להגיע לבני ברק גם בלי מדריך, אבל רציתי לשמוע מתושב המקום קצת על החיים שלהם. בשבילי החרדים הם בעיקר אנשים שלא רוצים ללכת לצבא, לא רוצים לעבוד, וחיים על חשבוננו החילוניים. בכל זאת מסקרן אותי מה החרדים חושבים על עצמם ועל החיים שלהם. באתי מתוך כוונה להקשיב, לנסות להבין, לא להתווכח, למרות שהיה לי קשה לא להתווכח.
המדריך עצמו איננו חרדי טיפוסי. הוא חרדי שעובד למחייתו (מדריך קבוצות) ועוד עיסוקים שלא פרט. אמנם הוא לבוש שחור לבן וחובש כיפה, אבל ללא פאות. מן חרדי מתון כזה. הוא אמר שהוא חושב שחשוב לגשר בין חרדים לחילוניים ולכן הוא מדריך קבוצות בבני ברק. הוא לקח אותנו לסיבוב ברחובות הראשיים של העיר, נכנסנו לחנויות שונות, שמענו הסברים, ושאלנו שאלות.

המדריך הסביר לנו על הטלפונים הכשרים שלהם. טלפונים חסרי דפדפנים. אלה טלפונים חובה כמו שכל חוק כשרות אחר הוא חובה. אסור כמובן לאף אחד לרכוש טלפון שאינו כשר. הוא גם לקח אותנו לחנות ספרים והראה לנו ספר לילדים שמספר על אסטרונאוטים. האסטרונאוט בתמונה לבוש כיפה. בכך יש בעיה שספר כזה יוצר. מצד אחד כל גיבור של ספר ילדים רצוי שלא יהיה גוי ראוי להערצה אלא יהודי כשר עם כיפה, מצד שני, נשאלת השאלה האם מותר ליהודי כשר במקום ללמוד בישיבה להיות אסטרונאוט. ילד שקורא ספר כזה עלול חו"ס לפתח תקוות להיות אסטרונאוט... איום ונורא. בקומה השנייה של חנות הספרים היו הרבה ספרים באנגלית. מתברר שבעוד שבבתי הספר לא מלמדים אנגלית ומתמטיקה, הרי שאנשים רבים מבינים שכדאי להם לרכוש את השפה. אבל ספרים אלו לא יבלטו בחנות אלא יוצנעו בקומה השנייה לשם יגיע רק מי שהוא מאנשי המקום. 

מה שלמדתי זה שהחרדים מפחדים מאד מאתנו, החילוניים. אנחנו מהווים איום עליהם. הם חוששים שהגדר שהקיפו את עצמם בה יפרץ חו"ח. הם מפחדים מהפיתויים ששוכנים מעבר לגדר. לכן הסיפור שלו על גשר בין חילונים לחרדים הוא למעשה גשר בעל כיוון אחד בלבד. החילוניים מוזמנים לבוא ללמוד על חייהם אבל כמובן לא להפך. המדריך אמר שהם החרדים יודעים הכל עלינו, הם לא צריכים ללמוד עלינו. הם פשוט מפחדים מאד ללמוד עלינו...





תגובות

  1. מעניין הסיור הזה ומסקרנים ההסברים. ממה שסיפרת נשמע לי שהאיום שהם חווים מהחילונים הוא בעצם איום מעצמם - מההבנה שאורח החיים שלנו קורץ ומפתה. לכאורה משתמע שהם לא שלמים עם אורח החיים של עצמם.....הלא אם היו שלמים עמו, לא היה שום סיכוי שיתפתו לחיים אחרים........יש כאן איזה מלכוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. המדריך אמר שהם נקראים חרדים כי הם כל הזמן חרדים לשמור על הגבולות שלהם שלא יפרצו. הם מבינים שיש פיתויים רבים מחוץ לגדר, אבל אלה פיתויים של השטן שתוצאתם שמד ויש להזהר מפניהם.

      מחק
  2. את בני ברק הכרתי בילדותי - היו לי דודים שגרו שם. זה תמיד נראה לי כמו חוצלארץ. היום יוצא לי לעתים (רחוקות) לעבור שם באוטובוס, וזה עדיין כמו חוצלארץ: אפילו יותר חוצלארץ מירושלים.

    גם אני מתרשמת שיש הרבה פחד. והוא קיים, אגב, גם אצל רוב החילונים. הפחד מהדתה, למשל, לא שונה בעיניי באופן מהותי מהפחד של החרדים מן העולם החילוני: זה פחד שחס וחלילה ייחשפו הילדים החילוניים לעולם הדתי.

    ואגב, יש הרבה חרדים שעובדים.

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, יש הרבה חרדים שעובדים, אבל המטרה העליונה שלהם הוא לללמוד תורה בישיבה כל היום. אלה שעובדים נחשבים פחות.
      הדתה מפחידה אותנו החילונים אבל אנחנו לא מונעים מהילדים שלנו מידע כפי שהם סוגרים את האינטרנט והעולם שלנו פתוח הרבה יותר משלהם.

      מחק
  3. הגבתי בישראבלוג,לא ידעתי שזה מתפרסם ב2 הבלוגים

    השבמחק
  4. הם כופים על עצמם עוד ועוד איסורים שקשה לי להבין איך הם לא מערערים על פסיקות של רבנים משועממים שכל ימיהם מחפשים דרך להטיל איסור על עוד משהו.
    רוצה לשתף במקרה שבהם הם מורדים. יש לי שכנה חרדית וכשמגיעים אליהם אורחים חרדים הם תמיד חונים בכניסה לחניה שלנו, גם אם יש חניה מסודרת ופנויה לאורך הרחוב.
    סוג של התגרות. לוקחים סיכון.
    אם הדבר היה תלוי בי הייתי מזמינה משטרה שיגררו להם את הרכב ושיתחילו לחפש אותו. יש להם מזל שבעלי קצת יותר סובלני ממני שקורא בשם השכנה ומוציא אותם החוצה לפנות את הרכב. אם היה מדובר במקרה חד פעמי, ניחא אבל זה חוזר על עצמו כל פעם מחדש.
    זה מקרה אופייני בעיני, להזדמנות "להוכיח" שהם עושים מה בראש שלהם ולא רק מה שאומרים להם.

    השבמחק
    תשובות
    1. אולי הם מנסים להתגרות בחילונים כי בין עצמם הם לא מעזים...

      מחק
  5. מאוד מעריכה את זה שאת מודעת להטייות המוקדמות שלך, ושאת מנסה ללמוד. החילוניים מפחדים מהחרדים שמפחדים מהחילוניים, ויש גם תיעוב עז שנובע מחוסר ההכרה בין שתי הקבוצות שבא לידי ביטוי בהנחות שלך שמדובר בחבורת פרזיטים ותו לא. החרדים זו חברה מורכבת והיא גם עוברת עכשיו תהליכים מעניינים מאוד שקשורים ביציאה לעבודה ובסדקים בחומות שהם בנו סביבם. יש פער בין מה שהם אומרים כלפי חוץ ובין התהליכים עצמם, פשוט כי מה שעבד עבור מיעוט מבוטל לא יכול לעבוד עבור קבוצה גדולה כפי שהם היום, כולל הפטור הגורף שנתן בזמנו בן גוריון מהשירות לכאלפיים חיילים. כל זה עוד דינמי לגמרי, והשינויים קורים מול העיניים. לכל שינוי כזה יש גם תגובות נגד בתוך החברה החרדית, וצריך לדעת איך להתייחס לכל אחד מן המצבים הללו. אשר לכיפה על ראשו של האסטרונאוט, פעם בחדר מיון שמעתי ילד חרדי שואל את אמו למה אין לגברים כיפות על הראש והיא ענתה: בבית הם עם כיפות :/

    השבמחק
    תשובות
    1. החברה החרדית אכן עוברת שינויים. המדריך סיפר שעכשיו רבים יותר החרדים היוצאים לעבודה, כמוהו. בקשר לפחד אני לא חושבת שחילוניים מפחדים מחרדים. אנחנו חברה חופשית שמותר לנו לחשוב מה שאנחנו רוצים והחרדים לא מאיימים עלינו חוץ מהסרוב שלהם לשאת בנטל. הם מאידך, חיים בעצימת עיניים ובבורות מתוך בחירה, ומשתדלים לסגור את עצמם. ברור שעצם החופש מאיים עליהם, עצם החופש לדעת שיש דרך אחרת מזו שלהם.

      מחק
  6. גם אני הייתי בסיור כזה. אחד בחצרות החרדים בירושלים . יש 28
    ושני בבני ברק סיור חנוכיות
    בסיור הראשון נוכחתי בהחלט בחרדה לשכוח את שהושמדו בשואה ואת ההתעקשות לשמר את הזיכרון בצורה של חיים יומיומיים. מה שקרה זה באמת באמצע התהליך של החילון ויישוב הארץ מחדש השואה החרידה הכל ויש שנשארו 'שם'
    השני היה סיור חנוכיות , כאילו ארץ אחרת צפיה ביצורים מעולם אחר
    אני חושבת שהתהליך של החילון יימשך ותהליכים קורים זמן רב וזה לא יהיה בתקופתנו מצד שני הקטע של התמכרות לטלפונים ועוד דברים שהם כופים לפעמים בא לי גם לחזור לחיים הפשוטים אבל לא בכפיה , ומה שקורה הוא שמעודף חופש אין כבוד והאנרכיה משתלטת מקווה שהאדם לא זקוק להיות חרד כדי להיות מוסרי

    השבמחק
    תשובות
    1. כפי שכתב סארטר, החופש מפחיד. יותר קל לאדם כשיש מי שמכתיב לו מה לעשות. יש מחיר לחופש אבל לא הייתי מוכנה בשום אופן לאבד אותו.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הרגלי אכילה ומשקל

חוויות הזויות מהמלחמה שהייתה

עזה