על צדק ומשפט

בצעירותי עבדתי תקופה מסויימת בהנה"ח. הבוס שלי בא אלי יום אחד ואמר שאני לא מנה"ח טובה. שאלתי במה טעיתי, והוא אמר שלא טעיתי אבל מנה"ח טובה לא עובדת רק לפי החוק, אלא יודעת למצוא את הפרצות בחוק ויודעת איך לעקוף את החוק. הוא צדק מהבחינה הזו, אני לא שם, זה לא מתאים לי, ואין סיכוי שאדע איך לעשות את זה. אני תמימה מדי ואולי טפשה מדי...
במשך השנים למדתי להבין קצת יותר איך העולם שלנו מתנהל, ואני מבינה מדוע ביבי משלם סכומי עתק לגדוד עורכי הדין שלו, שכנראה מומחים בפרצות ובעקיפה של החוק לצרכיהם. אבל עדיין הייתי תמימה לגבי השופטים. האמנתי שהם שופטים בצורה ישרה לפי החוק, ולחוק יש דרך אחת ישרה.
אני יודעת שמי שמחפש פסוק בתנ"ך לתמוך בטיעון כלשהו, יכול למצוא גם פסוק שיטען ההפך. אבל האם גם בחוק יש אפשרות לפנים רבות לאותו חוק? בתמימותי האמנתי שלא כך הדבר. ותמהתי מדוע אילת שקד טרחה כל כך להחליף שופטים לכאלו שיתאימו להשקפת עולמה. מדוע זה יכול לשנות?
בסופ"ש הקודם מצאתי ב"הארץ" ראיון עם שני שופטים: ישעיהו שנלר וד"ר קובי ורדי. שניהם שופטים מאד ותיקים. מה שבטוח אני פשוט מצטטת מהעיתון:
ורדי: "אתה צריך לראות את כל התמונה, לא לתת ניתוח משפטי מבריק ואז לחשוב לאן זה מגיע, מה התוצאה שאתה חושב שצריכה להיות פה - וכמובן שזה צריך להשתלב במידת האפשר עם צדק" 
שנלר: "אם אני אחשוב שיש תוצאה שאני צריך להגיע אליה - אני כבר אמצא את הדרך. זה הדבר, אנחנו בדרך כלל לא נתחיל בצד המשפטי". 
כשקראתי את זה הרגשתי שהעולם שהיה פחות או יותר יציב מתחת לרגלי, לפחות בדברים מסויימים, מתערער. חוק וצדק אינם בהכרח חוק וצדק. יש עוד אפשרויות. באמת? אפשר לחיות בצורה כזאת?
אז לאחרונה העולם מתערער אצלי בגלל עוד כמה דברים. המושג החדש של false truth  קשה אצלי לעיכול. אמנם ברור לי שהאמת יחסית, אבל כאשר אנשים שאמורים להיות אחראים משקרים בלי להניד עפעף, נראה לי שהדבר לא מתקבל על הדעת בכלל. 
אם אוסיף לכך את מה שנראה אצלי כמו בגידה של גנץ ועמיר, אני פשוט לא יודעת יותר למי להאמין, כל זה גורם לי להסגר בדלת אמותי ולא לרצות לשמוע יותר שום דבר מבחוץ. 
מה שהייתי מאד רוצה לשמוע מכם זה האם אתם מזדהים אתיבאיזה שהוא מקום?

תגובות

  1. מזדהה עם שאט הנפש אך לא בגלל שאני חכמה, אלא בגלל שחונכתי להיות חשדנית, לא האמנתי שבתי המשפט עושים צדק וככל שעורך הדין מבריק יותר הוא ימצא את הפרצות ויוכיח, את "חפותו" של מרשו גם אם הוא יודע את האמת.
    הרבה פעמים הם מתדרכים את מרשם מה להגיד, מה ללבוש ועוד כהנה וכהנה. אז איפה הצדק? הכל הצגה אחת גדולה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם הכל הצגה אחת גדולה, זה אומר שאין בכלל בכלל צדק ושהכל אנרכיה וכל דאלים גבר? זה נורא מדי. כנראה שיש צדק כלשהו אבל הוא הולך ומדרדר...

      מחק
  2. נגעת בשאלות שמאוד מטרידות גם אותי...

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מטריד, אבל האם גם אתה מרגיש שיש הדרדרות ולאחרנה הדברים נפרצים יותר?

      מחק
    2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
  3. עד היום חשבת שחוק וצדק הם אותו דבר? הרי הפער בין שני המושגים האלה מלווה אותנו מהיום שבו אנחנו עומדים על דעתנו: אנחנו נענשים בלי צדק על-ידי הורים ומורים "בשם החוק", אנחנו לומדים את משפט שלמה בתנ"כ ואת "אנטיגונה" בתיכון. אז איך זה שאת עדיין מאמינה בזהות בין חוק לבין צדק?

    השבמחק
  4. למיטב הבנתי, גם החוק נתון לפרשנויות. לכן יכול לקרות שאותו משפט יישפט בפני שופטים שונים שיגיעו למסקנות שונות. לפעמים צריך לתקן את החוק כדי שלא יקרו דברים כאלה. וזה לא תהליך שנגמר מתישהו - כי זה תהליך אינסופי של תיקונים, בלמים והתאמות לחיים.

    תפקיד ההגנה הוא לחפור, אפילו מתחת לאדמה, כדי למצוא נסיבות שמקילות עם הנאשם. החוק מאפשר זאת. ואני מסכימה עם הבהיר למעלה: החוק אף פעם לא היה מילה נרדפת ל'צדק'. במידה מסוימת עדיף כך, כי צדק הוא מונח לא אובייקטיבי. למשל, בעיני רבים, צדק פירושו 'עין תחת עין': אבל החוק לא מאפשר זאת, מכל מיני סיבות, ולדעתי טוב שכך.

    אשר לגנץ ועמיר - זה לא עניין של משפט, אלא של שקר פשוט: הם הבטיחו דבר אחד ועשו ההפך בטענה ש'הנסיבות השתנו'. שזה נכון, אבל על נסיבות שעלולות להשתנות צריך לחשוב קודם, ודווקא בגלל שהן עלולות להשתנות אסור להבטיח הבטחות גורפות - וציבור הבוחרים גם לא צריך לדרוש זאת.

    כך או כך - הדברים לא נראים טוב...

    השבמחק
    תשובות
    1. ברור שאינני חושבת שצדק וחוק הן מילים נרדפות. אני לא עד כדי כך תמימה או טפשה. מה שרציתי להגיד זה שזעזע אותי ששופטים מצהירים שהם בכלל לא שופטים על פי החוק. הם מחליטים מראש מה דעתם ואז הם מחפשים איזה חוק שיתאים לדעה שלהם.

      מחק
  5. מבינה ומזדהה, אסתי. עם השנים הבנתי שצדק הוא מונח יחסי - שאמנם צריך לרדוף אותו ('צדק צדק תרדוף') אבל לא תמיד ניתן ליישם אותו (ולפעמים, כמו בדוגמא שנתנה עדה, עדיף לא ליישם אותו כמו 'עין תחת עין'). חוק זה משהו אחר. חוק מייצר מסגרת שבעזרתה בני אדם יכולים לחיות ביחד עם מגבלות וזכויות וביקורת - לא כל אחד הישר בעיניו יעשה כי יש חוק וכללים וגם מנהגים ומוסר - אבל במסגרת החוקים וההגבלות יש גם חופש.
    הבעיה כמובן כאשר עוברים על החוק, או יש חשד שהופר החוק - ואז באמת זה לא אבסולוטי ויש פרצות ויש נסיבות מקילות. מצד אחד זה מקומם, ומצד שני זה מיישם את האמירה שכל אחד זכאי להגנה.
    האם ישנם יותר מדי חפים מפשע מאחורי סורגים? כנראה שכן. האם ישנם יותר מדי אשמים שמסתובבים חופשיים? גם כנראה שכן. שום מערכת אינה חסינה מפני טעויות וגם תחבולות.
    עם השנים פיתחתי חשדנות כלפי כולם - משטרה, בית המשפט - כולם. זה עצוב.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה שרציתי להגיד זה שיש שינוי בכל התפיסה שלנו לכבוד החוק וזעזע אותי ששני שופטים ותיקים ומכובדים מספרים בלי להניד עפעף שהם מחליטים מראש מה תהיה תוצאת המשפט ואז הם מחפשים את החוקים שיתאימו לדעתם. העניין המשפטי בכלל לא מעניין אותם. הוא לגמרי לוואי לתהליך השפיטה שלהם.

      מחק
  6. מזמן אסתי
    אצלנו אף 1 לא מאמין לאף 1 מאשימים בתקשורת זה את זה בקונספירציות
    אני כבר מזמן לא שומעת מהדורות ודיוני שכל, קוראת רק כותרות וזהו
    גם בענייני הקורונה אותו הדבר, כל 1 מומחה בשם עצמו, אנחנו כבר לא מאמינים לתקשורת אם אינה גורמת לפרובוקציות למען הרייטינג
    ובקשר לקורונה אני אפילו רואה עידכונים מספרד, מיפן, מצרפת ורואה שהם מתייחסים לעניין ברצינות
    ובענייני משפט כבר מזמן טענתי שקטונטי, שלמערכת המשפט יש חוקים משלה וצדק לא לחפש שם ואם מאלצים מישהו להתגונן אחר כך קשה מאד חהוכעח שאין לך אחות

    השבמחק
    תשובות
    1. (בסוף צריך להיות : קשה מאד להוכיח שאין לך אחות)

      מחק
    2. העניין שמערכת המשפט לא מתנהלת לפי חוקים. השופטים שרואיינו טוענים שהם מחליטים מראש מה הם רוצים שיצא במשפט ואז הם מתאימים לכך חוקים. העניין המשפטי בכלל לא מעניין אותם. החוקים הם מן פרט שולי בתהליך המשפטי.

      מחק
    3. זה מזעזע, ובשביל הכתב אני מקווה שהוא ציטט אותו נכון
      כבר ראיתי בזמן האחרון ציטוטים של חצאי אמירות וכתבות מזדעזעות על חצאי האמריאות כאילו נפל דבר, ולמחרת - מישהו נתן את התמונה השלמה
      אני נורא מאוכזבת לאחרונה מהספינים האלה
      והאמת - יש לי כבר מזמן תחושה שגורם זר מסכסך בתוכנו קראתי על כך באחד הספרים הכאילו-בדיוניים של רם אורן

      מחק
    4. גם אני מרגישה מזמן שיש מי שדוחף למלחמת אחים. אני לא יודעת לאן זה יוביל אבל זה מפחיד.

      מחק
  7. אני תמיד חשבתי על זה שלא הייתי מסוגלת להיות עורכת דין. לספר שקרים רק כדי להגן על פושעים ולהתעלם מהצדק, זה משהו שלא הייתי מסוגלת לעשות. עצוב לי לשמוע דברים כאלה מאנשים שאמורים לפעול לפי חוקים ברורים

    השבמחק
    תשובות
    1. גם לי תמיד נראה שעדיף להיות עם מצפון שקט ולהרגיש טוב עם האמת מאשר לעבוד במקצוע שדורש לכופף את ה'צדק' לטובת הלקוחות.

      מחק
  8. צדק הוא דבר חשוב אבל החוק אינו בא לעשות צדק. החוק תפקידו לסמן גבולות של חברה. וכן, מכיבן שמדובר במילים (שהרי מהם מורכב החוק), ומכיוון שמדובר באנשים (גם אלו שכתבו וגם בתי המשפט), הרי בסופו של דבר יש מרחב של פרשנות כמו גם מרחב של פרצות בחוק. עד פה הכל ידוע וברור. הבעיה מה קורה עם אנשים - מנהיג, שחושבים ומשכנעים ציבורים גדולים שהם מעל לחוק? מה קורא כשהרשות המחוקקת מחליטה לחוקק חוקים שמשרתים אותה ולא את הציבור? מה קורה כשהרשות המחוקקת והשרים ובראשם ראש הממשלה רוצים להחריב את מערכת האכיפה ואת מערכת המשפט - אז כן, אנחנו בצרה גדולה.
    ולגבי איבוד האמון זה בעייני אחד הפשעים שאין להם כפרה....

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, היטבת לתאר את מהות הצדק והחוק. אני מסכימה עם דבריך.
      הדברים שכתבתי עליהם נכתבו עדיין בתקופה בה ההתקפות של המנהיג על מערכת המשפט רק החלו, והמצב שתיארתי היה מצב רגיל גם כשמערכת המשפט הייתה 'תקינה' ובימים כסידרם.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הרגלי אכילה ומשקל

חוויות הזויות מהמלחמה שהייתה

עזה