רשומות

מציג פוסטים מתאריך נובמבר, 2018
בסרטים הדוקומנטריים שאני עושה אני משתדלת מאד שהאנשים שאני עושה עליהם את הסרט יהיו מרוצים כשיראו אותו. אני לא אוהבת להרגיש שאני מנצלת אנשים כדי שיהיה לי סרט. אני רוצה להיות כמה שיותר רגישה ומכבדת.  למרות זאת קרה לי מקרה שלא הייתי רוצה שיחזור. עשיתי סרט על בחור צעיר מאד מוכשר שכותב שירה מצויינת. חדה, כואבת, מדויקת, נוגעת ישר בבטן ובלב. צילמתי אותו קורא משיריו ושלחתי את הסרט לטלוויזיה הקהילתית כמו תמיד. כששאלתי את הבחור אם אהב את הסרט הוא אמר שכן, הוא אהב, אבל אמא שלו מאד התביישה בסרט ולא הייתה מוכנה שאף אחד מהקרובים יראה אותו. הצטערתי שבכלל עשיתי את הסרט הזה. מאז אני מאד נזהרת. אבל הדבר מצריך אינסוף בלבולי מח. קורה כל הזמן שאנשים, ונשים במיוחד מתלוננים על הקמט בפנים שנראה יותר מדי, על הבטן הגדולה שמצולמת מזוית לא מחמיאה וכו'. אנשים לא ממש יודעים איך הם נראים. מכירים את עצמם מהזווית של הראי שעושים לו פרצופים.  ולי יש סבלנות. מתקנת שוב ושוב. זה חשוב לי שיצאו מרוצים. לא שווה מבחינתי לעשות סרט אם אפילו מישהו אחד יפגע. יש גם בעיה שאני רוצה שלסרטים שאני עושה תהיה משמעות, שלא רק ילטפו א