לנושא החם: בחירות בחיים
בחירת המקצוע שלי נעשתה תחת השפעה חזקה מאד של המורה לביולוגיה במגמה. (בעצם, גם העובדה שהגעתי למגמה הביולוגית נבעה ממורה למתמטיקה בכיתה י' שהוריד לי את הבטחון העצמי וגרם לי לחשוש ללכת למגמה הריאלית.) המורה לביולוגיה הייתה אדם מאד מיוחד ששווה לי לכתוב פוסט רק עליה. היא הייתה אישיות שהשפיעה מאד על התלמידים שלה. היו הרבה תלמידים שסיימו את הלימודים לפני כמה שנים והיו בצבא, או אחרי הצבא, ובאו לבקר אותה בשיעור שלנו וסיפרו על כמה היא השפיעה עליהם. בפגישת מחזור שלנו שהייתה כעשר שנים לאחר התיכון, התברר שכמעט כל הכיתה הלכו ללמוד ביולוגיה ורפואה. אחד שהלך ללמוד גרפיקה סיפר שהיתה לו התלבטות קשה בין המורה שאמרה לו שגרפיקה זה לא מקצוע, ובין אבא שלו שאמר לו שזה מה שהכי מתאים לו. אני לא התלבטתי ולמדתי ביולוגיה כמו כולם. עבדתי במעבדה עד שיצאתי לפנסיה. בשנה השלישית ללימודים היה אפשר להשתתף בקורס צילום במרתף הבניין של הכימיה. למדנו לפתח ולהדפיס תמונות. כשסיימתי את התואר אמרתי שהקורס שהכי נהניתי ממנו בלימודים שלי היה הצילום. חבל שלא הקשבתי לעצמי. חשבתי שצילום זה לא מקצוע. קשה למצוא עבודה בצילום, זה רק ...
WOW מקסים אסתי, יופי של סרטון (וסיוט של עורבים!)
השבמחקתודה, אמפי! אני ממש מעריכה אותך על שצפית בכל הסרט. זה לא מובן מאליו בכלל, כי הוא די ארוך! למעשה אין ממש סוף לסרט כי העורבים עדיין לא עזבו את החלון של הבן שלי...
מחקהעורב הוא ציפור מאוד חכמה ועקשנית. לדעתי החכם בעופות. לכן אני לא מתפלא על התנהגות העורב והתוצאות בהתמודדות משפחתך בסרטון שלך. לפני שנים מספר כשחלף צל מעלי, הבחנתי במעוף עורב הנושא במקורו תבנית ביצים. הוא שב לאחר כשתי דקות (כנראה לאחר שבדק את תוך התבנית) והשיב את האבדה - הניח את התבנית בפתח הכניסה לסופרמרקט והתעופף לדרכו. כמה חבל שלא הייתה אז מצלמה בידי. שנה טובה.
השבמחקמאד מעניין שהעורב הביא את התבנית בחזרה. אומרים שלעורב אינטלגנציה של ילד בן שבע. לא בטוח שזה נכון, אבל בטוח שהוא חכם... ותודה על הצפיה והתגובה.
מחקואני עם שאלות התם שלי: אם הכול קורה בגלל החומר שמודבק על השמשות כדי למנוע מהן להתחמם - לא פשוט יותר להתקין תריס מחוץ לחלון? מדהים לחשוב שחיה כל כך חכמה לא מבינה שהיא בסך הכול רואה השתקפות של עצמה, אבל מה לעשות, זה המצב.
השבמחקהשתעשעתי ממוזיקת האימים שצירפת לקטע של תיאור מתקפת העורבים על האישה עם הכלב.
אכן, השתדלתי להכניס קצת הומור לסרט, ולגחך קצת את ההתקפה ההיצ'קוקית, למרות שהמותקפת לא חשבה כלל שזה מצחיק...
מחקבקשר לתריסים, השאלה בהחלט במקומה, אלא שהחלונות ענקיים בשתי הקומות והשמש מקרינה שם כל שעות אחה"צ ותריס היה גם מחשיך וגם חוסם את הנוף. אבל הכי חשוב, שזו החלטה שלהם, ואני לא נמצאת במקום שאני יכולה לערער עליה.
אני מאד מעריכה שצפית בסרטון לכל אורכו.
איזו משפחה נחמדה
השבמחקלא פלא שהעורבים התאהבו בהם
אולי חתול יבריח אותם? אם גם הוא ישקף בחלון?
פעם כשהיגעתי לדירה הזו העירו אותי כל בוקר עורבים עם שירת העורב שלהם ופחדתי מהם בגלל כל הסיפורים ולא עשיתי דבר
יום אחד בייאושי צעקתי "ש-קט!"
הם עפו ולא חזרו...
כנראה שמישהו יותר גבוה מהם צריך להשמיע איזה רעש והם "באינסטיקט" של החזק של הטבע מבינים שהשטח כבר לא שלהם
שנים שקט אצלי
לבן שלי יש כלב זקן שהעורבים לא ממש שמים עליו, לכן אין מקום לחתול בבית.
מחקטוב שהצלחת להבריח את העורבים. אצל הבן שלי הם באים מוקדם בבוקר ונוקשים בחוזקה. הבן שלי עולה במדרגות ודופק בחוזקה על החלון. הם בורחים, וחוזרים כאשר כל המשפחה בעבודה ובבית הספר.
זה נשמע כמו סיוט. אני מקוה שתמצאו בקרוב פיתרון. העיריה מטפלת בדברים כאלה, כדאי אולי לנסות
מחקהעירייה מקסימום תנסה לשלוח מדביר שינסה להרוג אותם. מינימום לא תעשה כלום.
מחקסרטון מאלף עשוי לעילא.
השבמחקתודה, שלי. אני שמחה שצפית ועוד יותר שמחה שאהבת. חג שמח לך ולמשפחתך.
מחקראיתי ומאוד אהבתי. משפחה חמודה יש לך, והמאבק בעורבים אכן היצ'קוקי, אבל באופן משעשע (זה מצחיק כשזה קורה לאחרים). הבחור המקצועי נתן הסבר מאוד משכנע ובכל זאת אני מבינה לגמרי את הבן שלך וכלתך שכלתה סבלנותם ויכולת ההכלה שלהם. טבע שפולש הביתה לא מתקבל טוב, בין אם מדובר בג'וקים או עכברים או עורבים. אני מנחשת את הסוף המר, אבל בסרט בחרת להשאיר אותו מעורפל וטוב שכך.
השבמחקבינתיים אין סוף לפרשת העורבים. תקופה מסויימת הם חדלו להגיע והמשפחה כבר נשמה לרווחה, ואז הם חזרו משום מה. עכשיו הבן שלי קנה איזה סוג של עפיפונים מיוחדים שאמורים להבריח אותם. בקיצור, עדיין לא הגיע הסוף המר, אבל הוא עלול להגיע... ותודה רבה על הצפיה הסבלנית!
מחק