מה בית הספר תרם ומה הזיק

 דבר ראשון שעלי לספר הוא על מורים נהדרים שהיו לי ושינו את החיים שלי.

ראשונה המורה לביולוגיה, נעמיצ'קה. דמות שהשפיעה רבות עלי ועל רבים מתלמידיה לדורותיהם. היא גרמה לתלמידים שלה להתלהב מהלימודים, לרצות לבלות שעות נוספות במעבדה, להתבונן בטבע כל הזמן, לנסות למצוא משהו מעניין להביא לכיתה. כי מה שהיינו מביאים לכיתה, היינו לומדים עליו. לא הייתה תכנית לימודים. נעמיצ'קה לא האמינה בשיטת המגירות, לגמור נושא ולהכניס למגירה. לא. היינו צריכים בכל עת לדעת הכל. כל בחינה הייתה כמו בחינת בגרות, כי בכל בחינה היא הייתה שואלת על הכל. להשוות את מערכת העיכול של הזבוב והפיל, כך למשל. היינו צריכים לדעת את כל השמות הלטיניים של הצמחים. רוב התלמידים שלה המשיכו ללמוד ביולוגיה, כימיה או רפואה. התלמידים שלה לא שכחו אותה והיו מגיעים מהצבא ומהלימודים, נכנסים לכיתה והיא הייתה זוכרת את כולם. אפשר לכתוב עליה הרבה.

לא אהבתי את לימודי הספרות. הרגשתי, כפי שכתבו עוד אחרים כאן, שעדיף לי לקרוא וליהנות מספר ולא לנתח אותו עד אובדן כל כיף ממנו.

גם באנגלית היה מורה נהדר. הרדוף. אני עדיין זוכרת סיפורים ושירים שלמדתי איתו. רק לפני כמה ימים נזכרתי בדניאל וובסטר שנלחם עם השטן ויכול לו, ואפילו זכרתי את שמו של האיכר, ג'בס סטון. הוא גרם לנו לאהוב את האנגלית. כשהזדקן והראייה שלו נחלשה והיה לו קשה לבדוק את הבחינות, היו ילדים שהתנדבו לעזור לו ואף אחד לא עלה בדעתו לרמות ולהעלות ציון...

המורה למתמטיקה טען שציון 10 מגיע רק למורה, והמקסימום של התלמיד יכול להיות 9, אבל הוא גם חשב שמראש בנות פחות טובות במתמטיקה ונתן ציונים בהתאם. אהבתי מתמטיקה אבל שוכנעתי שאני לא מספיק טובה והלכתי למגמה הביולוגית, שלפי מה שראיתם למעלה, לא התאכזבתי...