שינה - לשרביט החם
נושא השינה הוא נושא בעייתי אצלי אני מאד אוהבת לישון. אחרי שינה טובה אני במיטבי, וכשאני לא ישנה מספיק, אני לא מתפקדת כמו שצריך. שינה טובה מבחינתי היא צורך קיומי, והיא צריכה להיות לפחות שבע שעות. זכור לי סיפור שקראתי מזמן והשאיר עלי רושם. סיפור על מלך שהתקשה להרדם. שמו לו את הסדינים והכריות הכי רכים שיש, נתנו לו לאכול את המטעמים הכי עדינים שיש, ניגנו לו מנגינות שקטות מרגיעות. כלום לא עזר. ואז הגיע לארמון איש עני לבוש סחבות וביקש לדבר עם המלך. בהתחלה לא רצו לתת לו אבל אחר כך הבינו שכאשר אין ברירה צריך לנסות הכל. האיש אמר למלך לבוא אחריו. הם הגיעו לצריף הדל של האיש. האיש נתן למלך קילשון מגל וביקש ממנו להצטרף למשפחה בעבודתם בשדה. בסוף היום הם חזרו לצריף, האיש נתן למלך לאכול לחם גס, והכין לו מקום לישון על הריצפה. כמובן שהמלך ישן שינה מצויינת כפי שלא ישן בחייו. מסקנה ברורה. מי שרוצה לישון צריך להיות קודם כל עייף. אז עם המסקנה הזאת בראש שלי, אני יוצאת להליכה בשעה עשר בערב. הדבר גם משתלב היטב עם השעות הקרירות יותר. בדרך כלל זה עוזר, אבל לפעמים בכל זאת אני לא נרדמת....
תגובות
הוסף רשומת תגובה