לנושא החם: בחירות בחיים
בחירת המקצוע שלי נעשתה תחת השפעה חזקה מאד של המורה לביולוגיה במגמה. (בעצם, גם העובדה שהגעתי למגמה הביולוגית נבעה ממורה למתמטיקה בכיתה י' שהוריד לי את הבטחון העצמי וגרם לי לחשוש ללכת למגמה הריאלית.) המורה לביולוגיה הייתה אדם מאד מיוחד ששווה לי לכתוב פוסט רק עליה. היא הייתה אישיות שהשפיעה מאד על התלמידים שלה. היו הרבה תלמידים שסיימו את הלימודים לפני כמה שנים והיו בצבא, או אחרי הצבא, ובאו לבקר אותה בשיעור שלנו וסיפרו על כמה היא השפיעה עליהם.
בפגישת מחזור שלנו שהייתה כעשר שנים לאחר התיכון, התברר שכמעט כל הכיתה הלכו ללמוד ביולוגיה ורפואה. אחד שהלך ללמוד גרפיקה סיפר שהיתה לו התלבטות קשה בין המורה שאמרה לו שגרפיקה זה לא מקצוע, ובין אבא שלו שאמר לו שזה מה שהכי מתאים לו.
אני לא התלבטתי ולמדתי ביולוגיה כמו כולם. עבדתי במעבדה עד שיצאתי לפנסיה. בשנה השלישית ללימודים היה אפשר להשתתף בקורס צילום במרתף הבניין של הכימיה. למדנו לפתח ולהדפיס תמונות. כשסיימתי את התואר אמרתי שהקורס שהכי נהניתי ממנו בלימודים שלי היה הצילום. חבל שלא הקשבתי לעצמי. חשבתי שצילום זה לא מקצוע. קשה למצוא עבודה בצילום, זה רק תחביב.וכך עבדתי שנים רבות בבקטריולוגיה כאשר בהתחלה זה היה מעניין ואחר כך נכנס לשיגרה חסרת עניין.
כשיצאתי לפנסיה לא רציתי לשמוע יותר על מדעים. התנפלתי ממש על כל מה שנראה לי שהפסדתי והתחלתי לעסוק בציור, צילום, כתיבה, ווידאו.
לגבי החלטות אחרות שעשיתי בחיי אולי עשיתי עם יותר בחירה חפשית. החלטתי שאני לא רוצה לגור בחיפה קרוב למשפחה, והעדפתי לעבור למרכז. רציתי להתרחק מההשפעה שלהם, ועל כך אני לא מצטערת לרגע.
היה לי חשוב להעביר לילדים שלי מסר שלא יחזרו על הטעות שלי אלא שיבחרו ללמוד מה שהם חושבים שמתאים להם מבלי להתחשב בשיקולים כדאיים או אחרים. הבן הגדול ידע באופן מאד חד משמעי שהוא רוצה ללמוד הנדסה, ואכן נראה שהבחירה שלו מאד התאימה לו. לבן הקטן לקח הרבה זמן להחליט. הצעתי לו ללכת למכון לייעוץ בחירת מקצוע, ואפילו שילמתי להם דמי קדימה, אבל הבן אמר שהוא רוצה שההחלטה לא תבוא משום גורם חיצוני, אלא רק מתוכו. הוא שירת ארבע שנים כי חתם קצונה, ועדיין בשחרור לא ידע מה הוא רוצה. הוא הלך לעבוד באבטחת מטוסים בבלגיה שנה ורק בסוף השנה ירד לו האסימון. הוא רצה ללמוד עיצוב. הוא הלך ליום פתוח בבצלאל, זה מצא חן בעיניו, הוא התקבל ולמד שם, ועד היום עוסק בעיצוב בהנאה גדולה.
בפגישת מחזור שלנו שהייתה כעשר שנים לאחר התיכון, התברר שכמעט כל הכיתה הלכו ללמוד ביולוגיה ורפואה. אחד שהלך ללמוד גרפיקה סיפר שהיתה לו התלבטות קשה בין המורה שאמרה לו שגרפיקה זה לא מקצוע, ובין אבא שלו שאמר לו שזה מה שהכי מתאים לו.
אני לא התלבטתי ולמדתי ביולוגיה כמו כולם. עבדתי במעבדה עד שיצאתי לפנסיה. בשנה השלישית ללימודים היה אפשר להשתתף בקורס צילום במרתף הבניין של הכימיה. למדנו לפתח ולהדפיס תמונות. כשסיימתי את התואר אמרתי שהקורס שהכי נהניתי ממנו בלימודים שלי היה הצילום. חבל שלא הקשבתי לעצמי. חשבתי שצילום זה לא מקצוע. קשה למצוא עבודה בצילום, זה רק תחביב.וכך עבדתי שנים רבות בבקטריולוגיה כאשר בהתחלה זה היה מעניין ואחר כך נכנס לשיגרה חסרת עניין.
כשיצאתי לפנסיה לא רציתי לשמוע יותר על מדעים. התנפלתי ממש על כל מה שנראה לי שהפסדתי והתחלתי לעסוק בציור, צילום, כתיבה, ווידאו.
לגבי החלטות אחרות שעשיתי בחיי אולי עשיתי עם יותר בחירה חפשית. החלטתי שאני לא רוצה לגור בחיפה קרוב למשפחה, והעדפתי לעבור למרכז. רציתי להתרחק מההשפעה שלהם, ועל כך אני לא מצטערת לרגע.
היה לי חשוב להעביר לילדים שלי מסר שלא יחזרו על הטעות שלי אלא שיבחרו ללמוד מה שהם חושבים שמתאים להם מבלי להתחשב בשיקולים כדאיים או אחרים. הבן הגדול ידע באופן מאד חד משמעי שהוא רוצה ללמוד הנדסה, ואכן נראה שהבחירה שלו מאד התאימה לו. לבן הקטן לקח הרבה זמן להחליט. הצעתי לו ללכת למכון לייעוץ בחירת מקצוע, ואפילו שילמתי להם דמי קדימה, אבל הבן אמר שהוא רוצה שההחלטה לא תבוא משום גורם חיצוני, אלא רק מתוכו. הוא שירת ארבע שנים כי חתם קצונה, ועדיין בשחרור לא ידע מה הוא רוצה. הוא הלך לעבוד באבטחת מטוסים בבלגיה שנה ורק בסוף השנה ירד לו האסימון. הוא רצה ללמוד עיצוב. הוא הלך ליום פתוח בבצלאל, זה מצא חן בעיניו, הוא התקבל ולמד שם, ועד היום עוסק בעיצוב בהנאה גדולה.
איזה יופי.
השבמחקמורים טובים ומצוינים לא נמצאים מספיק, אבל משמח לשמוע על אחת כזו.
כמה מילים על נעמיצ'קה. היא עודדה אותנו להתבונן בטבע, אמרה שלומדים מהטבע ולא מספרים. אם מישהו בדרך לביה"ס היה רואה פרח מעניין, היינו לומדים עליו באותו שיעור. לא למדנו לפי סדר של ספרים. וכל בחינה הייתה תמיד על כל החומר. מערכת העיכול של הזבוב, הפרה ובן האדם. בחינת הבגרות הייתה פשוט עוד בחינה רגילה.
מחקיש לי חברה שלמדה אתי במגמה דו לשונית הומאנית אבל באוניברסיטה הלכה ללמוד ביולוגיה בזכות המורה הנהדרת לביולוגיה שהיתה לנו בכיתה י'!! עכשיו היא דוקטור לביולוגיה באוניברסיטה.
השבמחקנראה לי שבחרת לפי לבך ולא לפי אילוצים חיצוניים וזה נהדר, ובכל זאת כאשר יצאת לגמלאות עשית שינוי כיוון ונכנסת לכל נושא הצילום והציור והכתיבה .....נהדר!
אני באמת שמחה שניתנה לי הזדמנות לעשות דברים אחרים בחלק השני של החיים שלי.
מחקטוב שיש מורים מדהימים שכאלה. אני לא זכיתי... מצד שני, נראה שההשפעה שלה עלייך הייתה חזקה מדי. אני חושב שכל מקצוע הופך למשעמם אם ממשיכים לעשות אותו דבר הרבה שנים. יפה מאוד שבפנסיה שינית כיוון. גם כל הכבוד לך על היד החופשית שנתת לילדים
השבמחקבטוח שלמורה לביולוגיה הייתה השפעה חזקה מדי. מצד שני אני לא בטוחה שאילו הייתי לומדת צילום למשל הייתי מאושרת יותר. נכון שכל מקצוע הופך למשעמם אחרי הרבה שנים. אמנם גיוונתי את הביולוגיה כשעבדתי גם במעבדה וטרינרית, גם במעבדה של מזון, וגם במעבדה של בית חולים. אבל סך הכל החיידקים היו אותם חיידקים פחות או יותר...
מחקמעניין שחשבת שהרעיון ללמוד היה שלך, ורק מאוחר יותר הבנת כמה ההורים השפיעו. אני משערת שההורים משפיעים הרבה על כל אחד. אבא שלי רצה שאהיה עיתונאית אבל לי זה נראה בזמנו ממש לא מתאים לי כי הייתי מאד ביישנית. אבל כשייצאתי לפנסיה והתחלתי לעשות סרטים ולראיין אנשים, הבנתי שאבא שלי לא כל כך טעה..
קצת העציב אותי שלקחת החלטות שלא גרמו לך לשמחה וסיפוק, אבל מאוד שימח אותי שנתת לבן שלך חופש מלא ולא לחצת עליו. זה מאוד חשוב לדעתי. ההורים שלי לחצו עליי בכיוון ההפוך - לא ללמוד, אפילו לא לסיים בית ספר. הם טענו שאין לי את היכולות ללמוד או לקלוט חומרים שקשורים ללימודים. הם הגדילו לעשות כשהתקשרו לצה"ל וביקשו שיקדימו לי את הגיוס, עוד הרבה לפני שסיימתי תיכון. אני מאוד שמחה שלאורך כל הדרך לא נתתי להם להשפיע עליי.
השבמחקלפעמים הורים עושים שגיאות ויכולים להרוס חיים של ילדים. טוב שהבנת ולא נתת להם להשפיע יותר בהמשך הדרך.
מחקאכן למורים יש השפעה רבה אבל כמו שכתבת והבן הצעיר שלך יישם. צריך ללמוד להקשיב לעצמך. לפעמים זה לוקח זמן.
השבמחקכאשר הבנתי את השגיאה שעשיתי, שוויתרתי על עיסוק בדברים שאהבתי, החלטתי לא לגרום לילדים שלי לחזור על הטעות שלי, ואני שמחה שעשיתי זאת.
מחק