מה עכשיו?
מה עכשיו?
לי ברור שדברים טובים לא מחכים לנו מעבר לפינה.
כנראה שנכנס לסבב של נקמות שלהם ונקמות שלנו, ועוד מלחמות ועוד הרס.
אני לא זוכרת מי אמר שמדינות נעלמות לא במלחמות אלא בעיקר בגלל הרס פנימי ונראה שגם זה מה שמתרחש פה עכשיו.
אז איזה מסקנות אישיות אני מוציאה מהמצב?
בגיל המבוגר שלי אין טעם לעבור לשום מקום אחר. אני גם לא מסוגלת לראות את עצמי במקום אחר.
אמא שלי נולדה באנגליה, בגיל 16 היגרה עם משפחתה לארה"ב. שם היא השתתפתה בטקס של קריעת הדרכון האנגלי וקבלת אזרחות אמריקאית. כאשר היא עלתה לפלסטינה ב1932היא עשתה אותו הדבר רק בלי טקס. כשקמה מדינת ישראל היא קרעה את הדרכון האמריקאי וקיבלה אזרחות ישראלית. אחרי שנים רבות, פנו אליה בשאלה שמא התחרטה ובכל זאת היא רוצה להחזיק בדרכון האמריקאי והיא ענתה שהיא ציונית ואין לה שום רצון לחיות בשום מקום אחר.
גם אבא שלי בא לארץ מארה"ב, ואח שלי מהנישואים הקודמים של אבא שלי חי עדיין בניו יורק. בשנות השבעים של המאה הקודמת ביקשתי ממנו לסדר לי גרין קארד והוא סידר לי, לבעלי ולבן הקטן. נסענו לארה"ב, גרנו אצל אחי, והתברר לי שאני לא אוהבת את ארה"ב. נראה לי שלכסף מקום חשוב מאד ולי זה פחות התאים. התגעגעתי לארץ וחזרנו. הגרין קארד איבד את תוקפו.
הבן הקטן שלי חי כמה שנים בוורשה עם אשתו ילידת וורשה אבל אחר כך הם באו לארץ וחיו פה כמה שנים. עכשיו הכלה לקחה את הבת עם פרוץ המלחמה וחזרה לוורשה. הבן שלי לא רוצה לחזור לחיות שם. במשך כל השנה הוא נסע לשם מדי סוף שבוע, אבל עכשיו הוא נתקע שם והסידור הזה כנראה כבר לא יתפוס עכשיו.
הבן הגדול ואשתו אוהבים את הארץ מאד ולא יעזבו.
אז נראה שנמשיך לחשוק שיניים ולהמשיך את חיינו כאן ככל שנוכל.
באת לכתוב על "מה עכשיו?" והנה למדתי עלייך דברים שלא ידעתי. זה נכון בגדול שבארה"ב יש לכסף מקום חשוב אבל זה גם מאד תלוי איפה את גרה ובאילו חברות את מסתובבת. אני רואה את החברים של בני וכלתי - שכולם מוסיקאים - ואני רואה שסדרי העדיפויות שלהם שונים לגמרי מאלה של חבר של בני מהארץ שגם הוא גר בארה"ב והוא עוסק בפיננסים.....
השבמחקלא פשוט המצב בו בנך הצעיר מצא את עצמו עכשיו. אם אשתו והילד יישארו בפולין והוא רוצה לחיות בארץ...מה יהיה איתם?
אנחנו לא מדברים כרגע על הגירה אבל המצב פה באמת מדאיג אותנו. המצב הפנימי, כמו שאמרת. גם בתי וחתני מעולם לא הזכירו הגירה עד לאחרונה......אבל לא נראה לי שהם בכיוון. בני חי בארה"ב כבר 15 שנים ונראה שהוא וכלתי מצאו שם את מקומם. הוא לא עזב בגלל המצב בארץ ואני לא חושבת שהמצב כעת בארה"ב כל כך מזהיר ..
נראה מה יהיה
היינו בארה"ב ב1976. דברים רבים השתנו מאז, גם בארץ, וכנראה שגם שם. בארץ נעשינו יותר חמרניים, פחות סולידריות ויותר אינדיבידואליות. בקיצור, נעשינו דומים יותר לאמריקאים... המצב של הבן שלי הוא לגמרי בלתי אפשרי, אבל כל החיים שלנו פה נראים לפעמים בלתי אפשריים...
מחקאני חושבת שבכל העולם קשה - עכשיו בארה״ב טראמפ מתחיל למשל לדבר על התנגדות להגירה חוקית ולא חוקית, ואפילו על לגרש כאלו שהתאזרחו כבר. גם אירופה ואוסטרליה מוצפות במוסלמים קיצוניים.
השבמחקברור שאף אחד לא מחכה לנו בשום מקום. ברור שקשה לקבל אזרחות ואני יודעת שישראלים רבים מוצאים דרכים שונות להשיג אותה. אני כתבתי מתוך ההנחה שקיימת אפשרות לחיות במקום אחר, והשאלה היא אם אני או הילדם שלי היינו בכלל מעוניינים בזה.
מחקאני בעיקר מקווה שתהיי שמחה במקום בו את נמצאת, ולא משנה איפה זה יהיה.
השבמחקבנוגע לתגובה של עדי, אני לא נתקלת בזה. זה מה שמספרים בארץ, אולי כדי להפחיד ישראלים ולגרום להם לרצות להשאר בישראל. רק אתמול חברה אמריקאית סיפרה לי איך המשטרה שטראמפ שלח כדי לחפש מהגרים לא חוקיים נכנסת להום דיפו ושולפת אנשים תמימים. למה? כי התופעה של הגירה לא חוקית ושל פושעים מסוכנים פשוט לא נפוצה כמו שטראמפ מנסה לטעון. אותו הדבר לגבי "מוסלמים קיצוניים" שממלאים את אירופה. ברור שזה לא נכון וברור שזה לא הגיוני - מדינות אירופה הן מדינות דמוקרטיות. תראי איך אנגלה מרקל סיימה. ברור ששום מדינה לא תאפשר הצפה של "מוסלמים קיצוניים".
כנראה שהעניין של השמחה הוא יחסי. אני מקווה שכפי שהיה עד עכשיו, ימשיך להיות לי טוב במדינה שלי, אבל אני מאד חוששת.
מחקלא פשוט להגר, זה בטוח. גם אני גרתי תקופה מסוימת בארה"ב ורציתי לחזור לארץ. אני עדיין רואה את מקומי פה אבל אם התהליכים הנוכחיים ימשיכו אולי אתחיל לחפש אלטרנטיבות... שיהיה לכולנו בהצלחה
השבמחקהלוואי והמצב פה ישתפר, אבל קשה לי להאמין שזה ריאלי. כן, שיהיה לכולנו בהצלחה.
מחק