שגרת יומי

 למדור השרביט החם בנושא שגרה,
מאז שיצאתי לפנסיה, העולם שלי התרחב מאד. כל עוד עבדתי לא נשאר הרבה זמן לעשות דברים אחרים. במשך שלושים שנות העבודה שלי במעבדה, זה היה כל עולמי. כשיצאתי לפנסיה גיליתי שיש אפשרויות רבות.
במשך 15 שנה במסגרת הטלוויזיה הקהילתית צילמתי וערכתי סירטונים. העיסוק הזה היה כל עולמי. לפני כשנתיים הדברים השתנו. קבוצת הטלוויזיה שהייתי חברה בה נסגרה בגלל חוסר תקציב, ובכל מקרה הרגשתי שמיציתי. 
ואז כמו שאומרים, כשדלת אחת נסגרת נפתחות אחרות. גיליתי שיש אצלינו ברעננה אגודה של אמנים שנקראת מוזה. יש לנו בית שהעירייה יעדה לנו, ויש בו פעילויות רבות. פעם בחודש יש ציור מודל ערום, ציור פורטרט, ציור באקוורל, ציור בנוף, ציור בנוף אורבני, מעגלי שיח שבו בוחרים נושא ועובדים עליו, ויש עוד. זה כבר מעסיק אותי הרבה. יש מדי פעם תערוכות בעיר שאני משתתפת בהן והדבר דורש הרבה מחשבה ועבודה. 
יש ליד הבית שלי גינה קהילתית שאולי היא הגדולה בארץ, והפעילות שם מאד אינטנסיבית. כמובן שאני לא מסוגלת לעבודה פיסית קשה, אבל יש דברים שאני יכולה לעשות, וגם יש שם ארוחות בוקר וחברותא.
לפני חצי שנה התחלתי לנגן בצ'לו. אני לוקחת שיעורים, הנגינה מאתגרת כי לא קל ללמוד תווים וללמוד לשלוט ביד ימין בקשת ושמאל במיתרים. ואני מאד נהנית.
וכל זה לא הספיק לי כי לקחתי קורס בAI ואני עושה אמנות דיגיטלית. גם התחלתי להתנדב באגודת האמנים ללמד קולז' דיגיטלי, אלא שאז הרגשתי שזה יותר מדי בשבילי, מעייף מדי, והפסקתי.
אני מבינה עכשיו שאני לא צריכה להגיע למצב של לחץ ועודף עומס.
הגזמתי עם כל הפעילויות שלקחתי.
אני בפנסיה ואני צריכה להרגע.
אז השגרה היומית שלי כוללת בבוקר עבודה במחשב, בגינה הקהילתית, פגישה עם חברות, נגינה בצ'לו, וגם פעמיים בשבוע שיעור התעמלות. מנוחה בצהריים ואחר כך פעילויות של מוזה, הליכה לעת ערב, קריאה וזהו.
על המצב במדינה אני משתדלת לחשוב כמה שפחות. מנסה להדחיק. לא מסוגלת להתעמת. לא רואה כמעט חדשות בטלוויזיה או במחשב. העיסוקים הרבים עוזרים לי להתעלמות.