שמעתי הרצאה של אנאבלה שקד, שמתמחה בשיטת אדלר ונושא ההרצאה הוא המערך המשפחתי. המערך המשפחתי הוא אחד הגורמים החשובים שמשפיעים על האישיות שלנו. הוא כולל את סדר הלידה, הפרש הגילאים, המגדר והיחסים בין האחים. 
אנאבלה טוענת שבכל משפחה סבירה, ההשפעה העיקרית על האישיות שלנו היא סדר הלידה. בעולם תחרותי והשגי כמו שלנו ההורים מפעילים ציפיות מהילדים שמנסים לעמוד בציפיות אלה.  הבכורים במשפחה שעומדים מול "שוק התכונות" בוחרים לקחת לעצמם תכונות שמוערכות על ידי ההורים. אלה הם בדרך כלל אחריות, רצינות, מנהיגות. ילדים אלה יסתדרו היטב עם סמכותיות כי הם רואים בהורים אנשים שיקדמו אותם. הילד השני יכלל יקח בדרך כלל מה שהראשון לא לקח בשוק התכונות. הוא יסתדר פחות  עם סמכותיות ויהיה מרדן. כאשר נולד ילד שלישי והילד השני נעשה סנדויץ' הוא לכוד בין האח האחראי, ובין הצעיר המתוק. כשההורים רואים שהוא עצוב ומתוסכל הוא יקבל מההורים תשומת לב וכאשר ההורים מנסים להראות שהם לא מקפחים אותו הוא יבין עוד יותר שהוא בעצם מקופח. כך האמצעים הם מומחים לנושא הקיפוח ורגישים מאד לצדק. הילדים הצעירים יודעים להמיס את לב ההורים. הם מומחים לעשות עיניים ולהיות הכי מקסימים שאין לעמוד בפניהם. ההורים שכבר לא נשאר בהם הרבה כח לטפל בהם מוותרים להם וכך מפנקים אותם והם מקבלים יותר מאחרים. לכן הצעירים מומחים בלקבל דברים, והם חסרי משמעת עצמית.
למרות שאנאבלה שקד טוענת שבכל משפחה סבירה מתקיים התאור שלמעלה, ברור שכל התאור הזה הוא סכימטי ולא יכול להתאים לכולם. אני מכירה אנשים שמתנהגים לפי הסכימה הזו, ואחרים שאינם מתנהגים כך. לכן נהניתי מחלק זה של ההרצאה אבל החלק השני של ההרצאה היה יותר משמעותי בשבילי.
רצוי שלאנשים תהיה מסוגלות להתנהג באופן שונה במצבים שונים. להתאים את ההתנהגות למצב. לפעמים כדאי להיות גמישים ולפעמים עקשנים, לפי מה שנדרש באותו מצב. אבל מכיון שכל אחד מהאחים לוקח לעצמו חלק מסך כל התכונות הקיימות בארגז הכלים, לכל אחד מאתנו התמחות בתכונות מסוימות, ואנחנו פחות טובים בתכונות שאותם בחרו האחים שלנו ואצלינו הן לא קיימות.  כך יוצא שאנחנו מתנהגים בכל המצבים לפי התכונות שלקחנו, למרות שהיה עדיף במצבים מסויימים לנהוג אחרת.
המרצה נתנה לנו תרגיל. לחשוב על איזו תכונה שקיימת באחד מהאחים שלנו ואנחנו שונאים אותה. אחר כך לראות איך אנחנו מתייחסים לתכונה הזו אצלינו. 
כשנתתי את התרגיל לבעלי הוא אמר שהוא שונא אצל אחד מהאחים שלו את האלימות שלו.  האח היה בילדותו פותר בעיות בכוח. הבעל שלי שלא לקח את התכונה הזו כלל, אינו מסוגל להשתמש בכוח בשום מצב, גם כשהדבר נחוץ. זו בעיה אצלו וחוסר ממשי. 
כשאני בדקתי את התרגיל לגבי, חשבתי שאני שונאת את התכונה של אח שלי לא להתחשב באחרים ולחשוב בעיקר על עצמו (כך היה בילדות, אחר כך הוא השתנה). אני מהצד השני מרחמת על כל אחד, אדם או בע"ח ולא מסוגלת לגעת בזבוב. אפילו בתעודה שקיבלתי בגן בגיל חמש, הגננת כתבה שאני מתייחסת לבעלי חיים ברחמנות. ההכרה הזו שיש תכונות אופי שהשארתי לאחים שלי וויתרתי עליהם גרמה לי לחשוב הרבה מה אני עושה ומה לא עושה, ויש לי עוד הרבה לחשוב על כך ואולי גם לשנות משהו...









תגובות

  1. לא מסכימה עם הקביעות שלה, לפחות לגבי ובני משפחתי זה אינו מתאים.
    זה כמו לנחש מה יהיה מין הילוד, בחמישים אחוז הניחוש יקלע בול.

    השבמחק
    תשובות
    1. המשפחה שלי די מתאימה לדיאגנוזה שלה. אני האמצעית ואני בטוח מרדנית..

      מחק
  2. ממש עשית לי שיעורי בית , אני מכירה את התיאוריה והיא גרמה לי לחשוב שכל ילד רוצה להיות ייחודי ולכן ייקח לעצמו תפקיד , זה עוהד גם בקבוצה , אצל הילדים שלי זה ממש לפי 'הספר' , כמו שכתוב למעלה
    והפתעת אותי כשעשית את התרגיל על עצמך ובעלך
    ואלה יהיו שיעורי הבית שלי
    בקשר ל'לתקן' אני חושבת שאנשים מתאימים את עצמם לאנשים מולם ולסיטואציות ויש דפוסים שכבר בילד אין ומי שאהב אותנו יקבל אותו ככה , אבל אנסה.
    נראה

    השבמחק
    תשובות
    1. הרבה דפוסים מתקבעים בילדות וקשה לתקן, אבל מעניין לראות אותם ולהבין קצת איך אנחנו מתנהגים. גם המשפחה שלי מתאימה לתאוריה של אנאבלה. מעניין איזה תרגיל תעשי ומה תגלי...

      מחק
  3. זוכרת את התיאוריה הזו מימי הקורס של שיטת אדלר שלקחתי פעם פעם לפני עשרים וחמש שנה. היא כן נכונה בעיני, וברוב המקרים אני רואה איך היא עובדת. מה שקיבלתי ממנה בתור הורה היה לפתוח אופציות של התנהגות, אבל גם של כיוונים. כי כשם שזה נכון לתכונות זה נכון גם לכיווני התפתחות. אחותי למשל ניגנה היטב ואפילו ניגנה על הכלי שלה בתזמורת חיל האוויר ואני סירבתי לנגן, כי המשבצת הזו כבר 'תפוסה'. נדמה לי שזה אכן הדבר הכי משמעותי בחיים שלנו. אני למשל תפסתי את משבצת ה'שכל'. לא היה לי בכלל אכפת איך אני נראית. זה לא היה חלק מהדימוי שלי. אחותי הגדולה לעומתי היתה ה'חתיכה' שכל הבנים זמזמו סביבה. וכן הלאה וכן הלאה. זה לא פשוט לנטרל את זה, לא אצל עצמנו ולא אצל הילדים שלנו.

    השבמחק
    תשובות
    1. קשה מאד לנטרל דפוסי התנהגות שנקבעו בילדות, אפילו אם עכשיו אנחנו מכירים ורואים אותם. אפשר אולי לשנות קצת. בשלב מסויים בהתבגרות של אחותי הקטנה ושלי, ניסינו כל אחת מאתנו לעשות דברים שהיו שמורים לשנייה. היא החלה בגיל מאוחר יחסית ללמוד ציור והיא מצליחה מאד יפה, ואני התחלתי לעשות קצת ספורט, בקטנה כמובן. אבל בסך הכל כל אחת מאתנו נשארה כשהייתה.
      כנראה שגם את ילדה אמצעית כמוני. את לקחת לעצמך את משבצת השכל ובהחלט הלכת ופיתחת אותה רחוק. מעניין אם עכשיו אכפת לך קצת יותר איך את נראית....

      מחק
  4. הרצאה ממש מעניינת, ונראה לי שיש בה הרבה אמת, לא נכון לכל המשפחות באופן מוחלט אבל די נכון באופן כללי. ביחוד מרתק מה שקורה לילד השני כאשר הוא פתאום מפסיק להיות הקטן והופך לאמצעי......
    יפה שעשיתם את התרגיל על עצמכם. כמו שאת בטח יודעת, אני לא דוגלת ב"שינוי" יזום אלא יותר בהיכרות עצמית, עצירה לצורך התבוננות פנימה וחקירה של "מה שיש". כשאני מזהה תכונה כזאת בעצמי לחקור אותה. לנסות להבין מתי היא נולדה ולאיזה צורך...מול מה פיתחתי אותה. ותוך כדי חקירה אני בעצם מזהה מה כבר לא נחוץ לי היום, ואז אני משחררת.......ומפנה מקום לתכונות חדשות שרלוונטיות להיום...

    השבמחק
    תשובות
    1. כשעשיתי עלי את התרגיל של אנאבלה נדהמתי לגלות איך סיגלתי לעצמי התנהגות שהיא כל כך הפוכה מזו של אחי, וזה הדימוי שלי שלקחתי לעצמי, והוא טבוע בי כל כך חזק. קשה לי להאמין שההבנה הזו כשלעצמה יכולה לגרום לי לשנות את ההתנהגות הבסיסית שלי, אבל אולי אם משהו קטן יזוז זה גם טוב...

      מחק
  5. אוי נו אנאבלה,היא נחמדה אבל היא גם הרבה פוזה.
    עשינו ביחד בשנות ה80 קורסים אצל רפי רוזן שהיה מסטר בביו אנרגיה ואפילו הייתי אצלה בבית ,כבר שכחתי איפה זה היה.
    אני לא מקבל בכלל את התזות האלה שלה,אלה הרבה קלישאות שקצת מסוכן לומר אותן כי היא עושה הכללות.
    יש לה כריזמה והיא עושה רושם של מקצוענית שיודעת על מה היא מדברת אז קל להתמסר למילים שלה.
    צריך לדעת לסנן מה שהיא אומרת ולא לומר הן על ההרצאות שלה,אגב אני לא אומר או רומז שאת קיבלת את דבריה כפשוטם,אני אומר שיש נטייה למקשיביה לעשות את זה

    השבמחק
    תשובות
    1. צריך להזהר מהכללות, וצריך להזהר מלהגיע למסקנות חד משמעיות בהשפעת התאוריות האלה, אבל אני לוקחת מהן נקודות מחשבה, וזה מעניין אותי.

      מחק
  6. לא מבינה בזה הרבה, אבל אני נוטה להסכים שאחים נוטים 'לבחור' לעצמם תכונות ונטיות שאחיהם עוד לא 'בחרו'. יחד עם זאת יש לפעמים מקרים הפוכים - למשל אחים שעוסקים ממש באותו תחום, ואפילו משתפים פעולה: למשל, צמד פסנתרנים, וכדומה.

    השבמחק
    תשובות
    1. ברור שאין נוסחה אחת להתפתחות אישיות של בני אדם, אבל אנאבלה מראה שקיימת תופעה בחלק גדול של המשפחות. אני יכולה להעיד שהמשפחה שלי מייצגת את התיאוריה שלה כמעט לגמרי.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הרגלי אכילה ומשקל

חוויות הזויות מהמלחמה שהייתה

עזה