איפה הידיים?
אתמול כשחזרנו הביתה עמדו בחדר המדרגות כמה שכנים ושוחחו ביניהם. כשראו אותנו, המשפחה ונועה, נעצרו בדיבורם ונעצו בה מבטים, רצו להכיר אותה. כמו שמבוגרים נוהגים, הם שאלו אותה מה שמה ובת כמה היא. נועה נבוכה והשתתקה.
אז נפתחה הדלת של השכנים ממול והופיע בפתח ילד בן גילה של נועה.הוא חייך אל נועה חיוך רחב והיא מיד פנתה אליו, כיסתה את אחת מידיה בשרוול ואמרה לו: "אין לי יד". אחרי דקה גילתה את היד ואמרה: "הנה היד". הילד מיד חיקה את מעשיה. כך נעלמה המבוכה ונוצרה פגישה.
חשבתי על המבוגרים שרואים את התמונה שמציג להם הנסיך הקטן וחושבים שמצויר שם כובע. הם לא מסוגלים לראות שזהו נחש בריח שבלע פיל. רק ילדים רואים.
כאשר נפרדנו היום חיבקתי את בני וכלתי וניגשתי לחבק את נועה. היא כיסתה את היד שלה בשרוול ואמרה: "אין לי יד".
את כותבת עליה נורא יפה ונוגע ללב.
השבמחקנועה נגעה ללב שלי והשתדלתי להעביר לכתב את ההרגשה. אם הצלחתי קצת, אני מאד שמחה. תודה.
מחקאיזה יופי של קטע חיים. ממואר יפהפה. תודה לך .
השבמחקניסיתי ללכוד כמה שיכולתי מנועה לפני שנסעה. תודה לך.
מחקחבל שמבוגרים שוכחים לעתים דרכי תקשורת של ילדים :)
השבמחקוסליחה שאני שוב מנדנד - היכן הכותרת?
לכל פוסט יש מקום לכותרת במסגרת שלו בלוח העריכה.
אין רעיון לכותרת? הכניסי מקף, 3 נקודות, "ללא כותרת", משהו...
משהו התפספס לי שוב. בפעם הקודמת זה הצליח לי, הפעם לא.... מקווה שבפעם הבאה אצליח שוב.. תודה.
מחקהקטנה מתוקה ומקסימה ויש לה דמיון מדהים ומרגש. ובעיקר את, הסבתא האוהבת והמתגעגעת....מרגשת אותי בכל פעם מחדש
השבמחקזהו, הם נסעו. עצוב. תודה לך.
מחקתגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחקשומעת את הגעגוע העמוק שהחל עוד כשהיתה אצלך. התחברות אצל ילדים קלה מאוד. אם חושבים על זה, רוב החברויות ארוכות הטווח שלנו התחילו בילדות, או בנערות. משהו ביכולת להתחבר למהות, לדעתי, וגם בשימוש בדמיון. מקסים.
השבמחקנועה מאד אוהבת חברים, ויוצרת קשר בקלות מדהימה. המשפחה שהתה שלושה חדשים בסינגפור והילדה לא הלכה לגן שם כי הם לא מצאו מסגרת מתאימה לה, והיא מאד התגעגעה לחבריה. אני לא חושבת שבגילהל הייתי כל כך חברותית... ותודה!
מחק