לשרביט החם - השפות שדיברו אצלי בבית

 אמי נולדה באנגליה ובגיל העשרה עברה עם משפחתה לארה"ב, אבי נולד בבלרוס ובהיותו ילד קטן עבר עם משפחתו לארה"ב אף הוא. אבל הם לא נפגשו בארה"ב אלא בארץ אליה הגיעו בשנות השלושים של המאה שעברה וגרו פה ודיברו היטב עברית.
בבית הם דיברו רק עברית. הם אמרו שבבית עברי ציוני צריך לדבר רק עברית. הם היו צעירים ורצו להתחיל בארץ התחלה חדשה.
אמי באה לארץ ללא משפחתה ושמעתי אותה מדברת אנגלית רק עם קרוביה שביקרו בארץ מדי פעם. בארץ היה לי רק סבא מצד אבי שגר ברעננה ובא לחיפה רק לחגים ואז דיבר עם אבי יידיש. אנחנו הילדים לא הבנו יידיש. למרות שגר שנים רבות בארה"ב בקושי דיבר אנגלית, ולמרות שהיה בין הראשונים שקנו בארה"ב אדמות ברעננה וייסדו את המושבה, הוא בקושי דיבר עברית. 
אמי התייחסה ליידיש בזלזול והתנשאות. בכלל התרבות של מזרח אירופה נראתה לה נחותה מזו של מערב אירופה. בשנים האחרונות לחייה הודתה שטעתה ושינתה את היחס שלה לספרות ביידיש. אבי אהב מאד את שלום עליכם  ובעיקר ביידיש, אבל לנו הילדים הקריא רק בעברית.
אמי לא יכלה להפרד לגמרי מהאנגלית, והפתגמים, החרוזים והשירים היו באנגלית. כך הכרתי את השירים הנפלאים של רוברט לואי סטיבנסון, וחרוזי ילדות עממיים ומצחיקים כמו:
Sing a song of sixpence,
A pocket full of rye.
Four and twenty blackbirds,
Baked in a pie.

When the pie was opened
The birds began to sing;
Wasn't that a dainty dish,
To set before the king.
אבי ידע תשע שפות, ולימד אותי לספור עד עשר בכל אחת מהן, אבל לא לימד אותי שום מילה חוץ מכך. וכך למעשה גדלתי עם שפה אחת בלבד, עברית.
בת הזוג של הבן הקטן שלי נולדה בוורשה. היא באה לאדץ לחילופי סטודנטים בבצלאל  ונשארה בארץ שבע שנים לפני שפגשה את הבן שלי. לא מסיבות ציוניות דווקא, אלא בעיקר מסיבות מזג האוויר... כשפגשה את הבן שלי כבר דיברה עברית טובה למדי. הם גרו בוורשה שש שנים ועכשיו חזרו לארץ. כשגרו בוורשה הבן שלי לא הצליח ללמוד פולנית. קשה להגיד שהוא ממש ניסה, אבל פולנית היא שפה שקשה מאד ללמוד. הוא עבד דרך האינטרנט והסתדר איכשהו עם אנגלית. 
ובקיצור, כולנו דוברים רק עברית...

תגובות

  1. עברית שפה יפה :-) מרשים שאבא שלך דיבר 9 שפות!

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא העריך ידיעת שפות ובגיל מבוגר טרח ללמוד שפה נוספת, איטלקית, אבל הוא לא הוריש לי אלא שפה אחת בלבד. חבל.

      מחק
  2. גם ההורים שלי האמינו שעם הילדים צריך לדבר עברית. אבל ביניהם הם דיברו הונגרית, וכך יצא שכדרך הילדים, הבנתי את מה שדיברו בלי ידיעתם. לקח זמן עד שהם גילו פתאום :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני זוכרת שסיפרת שברגע מסויים אחד ההורים לא מצא מילה ואת נתת לו ואז הם הבינו שבעצם אי אפשר להסתיר ממך דבר. אני חושבת שאז התחיל להתגלות הכשרון שלך לשפות..
      דרך אגב, בכרמל היכן שגרתי, דיברו הרבה גרמנית וגם בבית של חברות שלי. כשהייתי בגרמניה ראיתי שאני מבינה הרבה יותר ממה שחשבתי שאני יודעת. (שרקליש...)

      מחק
  3. הרבה מאד עולים ציוניים החליטו לדבר בבית רק עברית, וכתוצאה מכך הרבה ילדים איבדו את הקשר שלהם לשפות המשפחות שלהם ויחד עם זה לחלק מהתרבות שהוריהם הגיעו ממנה. זה מובן, באופן מסוים, אבל גם חבל. גם אצלי הורי הקפידו לדבר רק עברית בבית, אבל לשמחתי סבתא שלי היתה סבתא נוכחת שהקפידה שאלמד גם ספרדית - כולל קריאה וכתיבה - ולמזלי חיינו אחר כך כמה שנים בארה"ב אז זכיתי גם באנגלית, ולבסוף הגעתי ללמוד בתיכון אליאנס, שבו כבר גם למדתי צרפתית ברמה גבוהה. בקיצור - ללא כוונת ההורים, הצלחתי להיחשף לשפות. ואני ממש שמחה על כך

    השבמחק
    תשובות
    1. כיף לך שלמדת כל כך הרבה שפות. זה עוזר כשמסתובבים בחו"ל, אבל גם לתקשר עם כל מיני אנשים. הלוואי עלי...

      מחק
  4. הוריי דברו אלינו בעברית ובזכות זה שדברו ביניהם ביידיש, אני מבין שפה זו על בוריה כמו את רוח הדברים בשפה הגרמנית. לידע יידיש יש עוד יתרון בירושלים - היכולת להבין את מה שהחרדים חושבים עליך ועל החילוניים בכלל בקול רם. חחחחחח

    השבמחק
    תשובות
    1. גדלתי בחיפה על הכרמל ושמעתי גרמנית בכל מקום וכאשר ביקרתי בגרמניה ראיתי שאני מבינה הרבה יותר ממה שחשבתי, וכך גם עם יידיש.
      מעניין מה החרדים חושבים על החילוניים...

      מחק
  5. כל כך חבל שלא למדו אותך שפות נוספות.
    אני מקנאה באנשים שמדברים באנגלית שוטפת, או בצרפתית.

    השבמחק
    תשובות
    1. חבל מאד. אני מרגישה שאני מאד מוגבלת. אני דוברת שפה שאחוז קטנטן מהעולם דובר אותה, ואין לי אפשרות לצאת לשום מקום. כאילו ההורים שלי החליטו שהם רוצים שאשאר פה ולא אוכל לצאת מפה. אני גם חושבת ששפה זה תרבות וצורת חשיבה וגם בכך אני מרגישה מוגבלת.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הרגלי אכילה ומשקל

חוויות הזויות מהמלחמה שהייתה

עזה