איך נפגשנו - לנושא החם

 הייתי גרושה כבר ארבע שנים וגם נפרדתי מחבר. הייתי לבד. גרתי בשכירות בבית קטן ישן והילדים היו אצלי לסרוגין עם האקס.
אמא שלי היתה מאושפזת במצב קשה אחרי ניתוח שלא ידענו איך תצא ממנו, התכוונתי לנסוע אליה באותו יום אבל אז אחותי התקשרה וסיפרה שאמי נפטרה.
אני גרתי ברעננה אבל אמי ואחי גרו בחיפה. הם אמרו שיחכו לי ללוויה אבל שאצא מיד.
הודעתי לאקס ולילדים שאני נוסעת לחיפה ויצאתי מיד. אמי הייתה כבר מאד מבוגרת ולא נשארו לה הרבה חברים והלוויה הייתה קטנה ומצומצמת. במודעת האבל אח שלי כתב שהשבעה תתקים אצלו בדירה. נסעתי אתו אל ביתו. ישבנו כמה שעות. רק אשה אחת הגיעה. בכל הזמן הזה גיסתי לא הציעה לא אוכל ולא שתיה למרות שלא אכלתי מאז הבוקר. 
כשהגיע הערב כלתי שאלה מה אני מתכוונת לעשות ואמרתי לה שאם אפשר אשאר שם לישון. היא אמרה שאין לה אוכל בבית. פתחה את המקרר להראות לי שהוא ריק, והציעה שאסע הביתה. אף פעם היא לא הייתה נחמדה אלי, ולא עלה בדעתה להיות נחמדה עכשיו.
קמתי, ונסעתי הביתה. הגעתי לבית ריק. לא רציתי לקרוא לילדים. העדפתי להיות לבד. הם לא ידעו שחזרתי וזה התאים לי. רציתי להיות בשקט. אבל אחרי יומיים שבהם ישבתי לבדי בבית רציתי לצאת קצת. באותו ערב היה שעור בקורס ציור ששהשתתפתי בו במכון אבני ביפו. מאד אהבתי את המורה והאנשים שהשתתפו ואכן היה שעור נעים ונהניתי. 
המורה סיפר שאחת התלמידות שלו מציגה תערוכה בבית האמנים ברח' אלחריזי, והציע שנגיע לתערוכה למחרת.  גם למחרת לא רציתי להשאר לבד,אז יצאתי לתערוכה. מכל האנשים בקורס הגענו רק אני ועוד בחור אחד. אתו יצא לי לדבר די הרבה במשך הקורס והיתה לנו שפה משותפת.  הוא גם לקח אותי כמה פעמים טרמפ לתחנת האוטובוס וחיבבתי אותו. סיירנו בתערוכה ואחר כך הלכנו לאכול בגן העיר בקונדיטוריה ההונגרית שהייתה שם. הוא אכל עוגת גבינה עם אוכמניות, מה שהתברר כעוגה המועדפת עליו. אני לא זוכרת מה אני אכלתי, אבל סיפרתי לו שבשבוע הבא יש הצגה ברעננה אם בא לו לראות. הוא בא. למחרת דיברנו יותר משעה בטלפון, ומאז אנחנו יחד. אחרי שלושה חודשים כבר נשאנו ועכשיו אנחנו נשואים 29 שנים. 

אנחנו מודים לגיסתי שזרקה אותי מהשבעה של אמא שלי, וחוגגים מדי שנה בעוגת גבינה עם אוכמניות.





תגובות

  1. וואו, איך יצא מתוק מעז, ועוד עם אוכמניות (עוגה נהדרת, אפילו שאני לא מסתדרת עם מוצרי חלב).

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני לא אוכלת מוצרי חלב, ואני גם לא זוכרת מה אכלתי אז, לפני כמעט שלושים שנה...

      מחק
  2. וגיסתך יודעת שרוע לבה הפך להזדמנות שלך לחיים מלאים?!

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הייתי בקשר עם גיסתי לספר לה מה שקרה, אבל כמה שנים לאחר מכן היא חלתה קשה ואחרי שנה של סבל נפטרה.

      מחק
  3. סיפור שמתחיל מאוד עצוב אבל יש לו ממש סוף טוב...
    אגב, בטעות כתבת "כלתי" במקום "גיסתי" בהתחלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תיקנתי. שגיאה מוזרה...
      ולפעמים החיים נותנים לנו סיפור עם סוף טוב...

      מחק
  4. תקשיבי אסתי זה סיפור מופלא. פשוט מופלא. תודה ששיתפת אותו. זה כאילו שהיקום לקח את הנבזות של גיסתך ובאמת הפכה אותה למשהו טוב ומיטיב. מקסים.

    השבמחק
  5. איזה סיפור מקסים ומופרע. מעז יצא מתוק!

    השבמחק
    תשובות
    1. ככה בחיים. הדברים לא צפויים. זה מה שיפה.

      מחק
  6. הי זו אמפי, הצלחתי להגיב בתור אנונימית. תודה על השינוי אסתי :)

    השבמחק
  7. מצליחה להגיב אצלך :)

    השבמחק
  8. צר לי שבאיחור אבל העיקר אנימפה
    וואוו איזה סיפור ואיך להחיים מתגלגלים להם. אגב, האם גיסתך מכירה את הסיפור?
    המשך חיים טובים יחד

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הרגלי אכילה ומשקל

חוויות הזויות מהמלחמה שהייתה

עזה