סליחה

 

אני שוכבת במיטה. יש לי כאבים אבל פחות ממה שהיו. כשהייתי בבית החולים נתנו לי 12 כדורים משככי כאבים ביום. עכשיו בבית אני לוקחת רק 2 ביום.

יש לי שבר בחוליה בגב. נתנו לי חגורה שמחזיקה את הגב, פלסטיק קשוח מסביב לגוף. אי אפשר להתכופף, אי אפשר להטות את הגוף. עלי ללבוש את החגורה כל עוד איני במיטה.

אני זקוקה לעזרה מבעלי לכל דבר קטן. אפילו אם נופלת לי חתיכת טישו אני לא יכולה להרים אותה בעצמי. אני שונאת לבקש מהבעל שלי "בוא בבקשה ותרים מה שנפל לי מהיד" אבל אין לי ברירה.

אני יודעת שגם לו קשה. בעצם, קשה לו בעיקר בגלל העובדה שהוא זה שגרם לשבירת החוליה. הוא ישב ליד ההגה ואני קשרתי את הנכדה בכסא האחורי ועמדתי לעבור למושב הקדמי. רגל אחת הייתה באוטו והשנייה מחוץ לאוטו כשהדלת פתוחה. בעלי טוען שהוא הבין שאני יושבת מאחור ושכבר שמתי על עצמי את הרצועה וכבר סגרתי את הדלת. אבל הוא לא הסתכל ופשוט התחיל לנסוע. אני עפתי החוצה בכוח וחטפתי מכה חזקה. הגעתי לבית החולים ושם קבעו שיש שבר בחוליה.

כשחזרנו מבית החולים היה צריך לדווח על התאונה לחברת הביטוח ולמשטרה. ראיתי שבעלי משתהה ולא ניגש למשטרה לדווח. שאלתי אותו מדוע.  והוא אמר: "אני מפחד שהם יאשימו אותי ויתבעו אותי". אמרתי לו שהוא לא חייב לדווח להם בדיוק מה שקרה . אפשר להגיד שגם אני אשמה איכשהו, שהטעיתי אותו. זה נראה לו פתרון מתאים והוא ניסח סיפור והלך לדווח למשטרה.
למחרת שמעתי שיחה בטלפון בינו לבין חבר והתפלאתי לשמוע שאת הסיפור שסיפר למשטרה, סיפר גם לחבר. החבר עודד אותו ואמר לו שדבר כזה יכול לקרות.

עד הרגע הזה הרגשתי שאני מעדיפה לא לדבר על התאונה כדי לא לגרום לבעלי עוד יותר רגשי אשמה ממה שיש לו בלאו הכי.

אבל כששמעתי את השיחה הזו פשוט התפוצצתי. מה פרוש זה יכול לקרות? האם קורה הרבה שגברים מעיפים את נשותיהם מהרכב הנוסע? האם זה אי פעם קרה לאחד ממכרינו, האם שמענו על זה ממישהו שאנחנו מכירים?

לא. זה לא קורה וזה לא צריך לקרות. זה מעשה חסר אחריות. אדם אחראי לא מתחיל לנסוע לפני שודא שכולם קשורים.

הרגשתי שאני לא יכולה להחזיק את ההרגשה הזו יותר בבטן והחלטתי לדבר עם בעלי באופן פתוח וגלוי על ההרגשה שלי. פתחתי ואמרתי שאני יודעת שהוא אוהב אותי מאד וגם אני אוהבת אותו מאד אבל עכשיו אני כועסת, מאוכזבת, מרגישה חוסר בטחון איתו.

ואני מספרת על זה בהקשר לנושא של סליחות, כי אני לא מסוגלת לסלוח.

תגובות

  1. מצטער לשמוע על התאונה וגם על חוסר לקיחת האחריות של בעלך... החלמה מהירה ושנה טובה!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, ומצטערת שלא הגבתי על כל הפוסטים האחרונים. קשה לי לשבת... שתהיה שנה טובה!

      מחק
  2. אוי, חוליה שבורה, ממה שהבנתי זה סבל גדול. האם אמרו לך כמה זמן בערך תימשך ההחלמה?
    מחזיקה אצבעות לרפואה שלמה ומהירה, וכמה שפחות כאבים!
    בנוגע לתאונה - אני מניחה שזה מאוד מביך את בעלך, הרי זה באמת נורא לא נעים לגרום בהיסח הדעת לדבר כזה, ורגשות האשמה מן הסתם מעיקים מאוד. ברור שזה לא צריך לקרות, אבל אנשים עייפים לפעמים ודעתם מוסחת. לפעמים אנשים אפילו שוכחים את התינוקות שלהם ברכב, והרי זה בוודאי לא קורה כי הם לא אוהבים אותם. אבל בכל מקרה נראה לי שתמיד עדיף לומר את האמת. בסופו של דבר זה המוצא הכי פשוט.
    אני מקווה שתוכלי להירגע ולסלוח בבוא הזמן - לא רק למענו, אלא גם למענך.
    תרגישי טוב, ושתהיה שנה טובה!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, עדה. כן, היו כאבים מאד חזקים. בבית החולים נתנו מורפין כאשר מאד כאב. עכשיו יש רק מעט כאבים. המתקן אמור להיות עלי שלושה חודשים לפחות, בעצם עד שהעצם תתאחה.
      שתהיה שנה טובה!

      מחק
  3. מקווה שתחלימי מהר.
    אני מניחה שבשלב כלשהו תצליחו לדבר על מה שקרה והוא יגיד כמה שהוא מצטער. כמו שכתבת, ככל הנראה, הוא מרגיש אשמה גדולה על מה שהוא גרם. אולי השקר הפך לסוג של דרך למסך על אותו כאב.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. אכן, דיברנו והייתה לי הקלה מסויימת. אני גם משערת שגם הסליחה תגיע בשלב כלשהו. ושתהיה שנה טובה!

      מחק
  4. אוי אסתי אני כל כך מצטערת לשמוע! אני יודעת בדיוק מה זו חוליה שבורה - זה מה שקרה ל-T בארגנטינה לפני 11 שנים - אלה כאבי תופת אבל באמת בסוף זה מתאחה ומאחלת לך שתחזרי לעצמך לגמרי בסופו של דבר. בעיקר אני מצטערת על אופן התגובה של בעלך. מאד תמוה. גם להתחיל לנסוע בלי לוודא שכולם ישובים וחגורים, אבל בואי נאמר שזה עלול לקרות - לא אמור לקרות אבל עלול לקרות - אבל בעיקר אי לקיחת האחריות על עצמו. אני מבינה מדוע קשה לך להביא את עצמך לסלוח לו. מאחלת לך בריאות שלמה

    השבמחק
  5. אסתי, אוייש, אפילו כואב ( פיזית) לשמוע על הנפילה הזו והכאב...
    ולגבי האחריות, עזרת לו "לסדר" את הסיפור לסיפור הרבה יותר נוח ועכשיו מין הסתם קל לאמץ אותו. אני חושבת שבמקרה כזה הייתי אפילו כועסת גם קצת על עצמי שעזרתי "לחלק" את האחריות. בכל מקרה אני מאוד מזדהה עם העמדה שלך לגבי, קח אחריות!
    מאחלת שתרגישי טוב במהרה ושהחוליה תתאחה כמה שיותר בזריזות
    אולי שווה לבדוק, מה מסייע בבנית עצם .

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הרגלי אכילה ומשקל

חוויות הזויות מהמלחמה שהייתה

עזה