אבודים בחניון
האם מצליחים לראות את הווידאו? איך עושים שכן יראו?
הרגלי אכילה ומשקל
בילדותי הייתי רזונת ואכלתי מעט מאד. בכיתה א' האחות הזמינה את אמא שלי לברר מה אני אוכלת בארוחת הבוקר. התברר שלא הרבה. ביס מפרוסת הלחם, וכפית מהביצה המבושלת עד לצהוב. גם כשהאחות אמרה שזה לא מספיק, לא הייתי מסוגלת לאכול יותר, וכנראה שהסתדרתי עם זה. בצבא בא המפנה. שש בנות בקורס באוהל בחודשי החורף בלי שום חימום. הגשם זרם על הרצפה וכל הציוד היה צריך להיות על המיטה כדי שלא ישטף. לבשנו בערב את הבגדים של יום המחרת ועליהם את הפיג'מה. בבוקר רק הורדנו את הפיג'מה... היה קר והיה תיאבון. כל שבוע מישהי אחרת הביאה מהבית עוגה והיו גם הופלים בשקם. כשסיימתי את הקורס כבר היתה לי תוספת רצינית של משקל. כשהגיע הקיץ התברר שהמדים שאיתם התגייסתי כבר לא עולים עלי. מלאתי טופס 'חיילת שמידותיה השתנו' והחלפתי את המדים מ38 ל44. הופיעו לי גומות חן בפנים, והייתי עגלגלה. אחרי השחרור והלימודים התחלתי לעבוד במעבדה וגם התחתנתי. כמה חודשים אחר כך חליתי בחצבת. כשהייתי ילדה ואחי ואחותי חלו אני משום מה לא נדבקתי. יתכן שבעבודה במעבדה לא נזהרתי ונדבקתי. זו הייתה מחלה מאד קשה. אימי באה לעזור לי. במשך שלושה
ראיתי וצחקתי. יש פרק בסיינפלד שבו הם מחפשים את האוטו שלהם בחניון כל הלילה ולא מוצאים:)
השבמחקאם רוצים להגדיל את המסך, אפשר ללחוץ בסרטון בצד ימין למטה.
עכשיו אפשר לראות. אני שמחה שדעתי כדעתם של יוצרי סיינפלד...
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקעכשיו כולם יכולים לראות בדף הראשי של אתר פרפרים
השבמחקתודה!
מחקוואו מעולה! יצאתי מותשת מכל החיפושים. זה ממש ככה. לי זה קורה תמיד בעזריאלי בתל אביב, וגם פעם אחת קרה לי בקניון ערים בכפר סבא (כי לא הבנתי באיזו קומה חניתי), ול-T זה קרה פעם אחת באיכילוב (גם כן כי לא הבין שנכנס לקומה מינוס שלוש וחיפש שעות במינוס שתיים). עשית את זה מצוין. כל הכבוד
השבמחקתודה, זה מצולם בקניון הירוק בכפר סבא. יש שם שלוש מעליות שונות, וקשה להבין מה קורה שם. האישה שאומרת שהיא לא מוצאת את האוטו וחנתה ליד המעליות של הסופר, היא לא שחקנית ובמקרה כשצילמנו היא באה אלינו ואמרה שהיא לא מוצאת את האוטו...
מחקמתיש... הקניון נראה היה לי מוכר ואכן הייתי בו כמה פעמים.
השבמחקקצת מוגזם שהאדון לא יודע אפילו מה הדגם של האוטו שלו...
זכור לי פעם אחת לפני שנים בחניון של העבודה שהסעתי מישהו שאיבד את המכונית שלו ברחבי החניון עד שמצא אותה
הקטע שהשחקן לא מזהה את הדגם של האוטו שלו בהחלט מוגזם...
מחקכאשר כתבנו את התסריט ודיברנו עם אנשים, כמעט לכל אחד היה איזה סיפור על קשיי התמצאות בקניונים ובחניונים..
מצחיק ומזל שאני לא נוהגת, יש מצב שלעולם לא הייתי מוצאת את האוטו וכמוהו נשארת אחרונה בחניון.
השבמחקיש לי בעיית התמצאות קשה. תמיד הולכת לכיוון ההפוך, וכשמחליטה לשנות כי אני מכירה את עצמי, אז שוב אני מגלה שהכיוון הפוך.
גם לי בעיית התמצאות קשה. ההתנסות שלי בקניון הזה גרמה לי לעשות את הסרטון על הנושא. אבל אפילו בזמן הצילומים חברה שלי כל הזמן הייתה צריכה לעזור לי להבין איפה אני נמצאת...
מחקיש לי אוטו חשמלי ובחיוים יש עמדות טעינה... למצוא אותן זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. אף אחד לא יודע איפה נמצאות העמדות האלה. אף אחד לא יכול לכוון כי לאנשים אין מושג על מה אני מדברת... ואיך זה נראה..
השבמחקבקיצור... ממש ספור
בסרטון הזה אספנו כמה סיפורים של אנשים מההתנסויות שלהם, אבל כל פעם אני שומעת עוד ועוד סיפורי חניון כמו שלך.
מחק