אבודים בחניון


האם מצליחים לראות את הווידאו? איך עושים שכן יראו?

תגובות

  1. עדה ק.9 בינואר 2022 בשעה 4:57

    ראיתי וצחקתי. יש פרק בסיינפלד שבו הם מחפשים את האוטו שלהם בחניון כל הלילה ולא מוצאים:)
    אם רוצים להגדיל את המסך, אפשר ללחוץ בסרטון בצד ימין למטה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אסתי הולנד עיני9 בינואר 2022 בשעה 5:31

      עכשיו אפשר לראות. אני שמחה שדעתי כדעתם של יוצרי סיינפלד...

      מחק
  2. אסתי הולנד עיני9 בינואר 2022 בשעה 5:30

    תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  3. מנהל קהילת פרפרים9 בינואר 2022 בשעה 7:10

    עכשיו כולם יכולים לראות בדף הראשי של אתר פרפרים

    השבמחק
  4. empiarti9 בינואר 2022 בשעה 8:26

    וואו מעולה! יצאתי מותשת מכל החיפושים. זה ממש ככה. לי זה קורה תמיד בעזריאלי בתל אביב, וגם פעם אחת קרה לי בקניון ערים בכפר סבא (כי לא הבנתי באיזו קומה חניתי), ול-T זה קרה פעם אחת באיכילוב (גם כן כי לא הבין שנכנס לקומה מינוס שלוש וחיפש שעות במינוס שתיים). עשית את זה מצוין. כל הכבוד

    השבמחק
    תשובות
    1. אסתי הולנד עיני9 בינואר 2022 בשעה 8:41

      תודה, זה מצולם בקניון הירוק בכפר סבא. יש שם שלוש מעליות שונות, וקשה להבין מה קורה שם. האישה שאומרת שהיא לא מוצאת את האוטו וחנתה ליד המעליות של הסופר, היא לא שחקנית ובמקרה כשצילמנו היא באה אלינו ואמרה שהיא לא מוצאת את האוטו...

      מחק
  5. motior9 בינואר 2022 בשעה 10:38

    מתיש... הקניון נראה היה לי מוכר ואכן הייתי בו כמה פעמים.
    קצת מוגזם שהאדון לא יודע אפילו מה הדגם של האוטו שלו...

    זכור לי פעם אחת לפני שנים בחניון של העבודה שהסעתי מישהו שאיבד את המכונית שלו ברחבי החניון עד שמצא אותה

    השבמחק
    תשובות
    1. אסתי הולנד עיני9 בינואר 2022 בשעה 12:25

      הקטע שהשחקן לא מזהה את הדגם של האוטו שלו בהחלט מוגזם...

      כאשר כתבנו את התסריט ודיברנו עם אנשים, כמעט לכל אחד היה איזה סיפור על קשיי התמצאות בקניונים ובחניונים..

      מחק
  6. שלי10 בינואר 2022 בשעה 7:47

    מצחיק ומזל שאני לא נוהגת, יש מצב שלעולם לא הייתי מוצאת את האוטו וכמוהו נשארת אחרונה בחניון.
    יש לי בעיית התמצאות קשה. תמיד הולכת לכיוון ההפוך, וכשמחליטה לשנות כי אני מכירה את עצמי, אז שוב אני מגלה שהכיוון הפוך.

    השבמחק
    תשובות
    1. אסתי הולנד עיני10 בינואר 2022 בשעה 12:39

      גם לי בעיית התמצאות קשה. ההתנסות שלי בקניון הזה גרמה לי לעשות את הסרטון על הנושא. אבל אפילו בזמן הצילומים חברה שלי כל הזמן הייתה צריכה לעזור לי להבין איפה אני נמצאת...

      מחק
  7. Jud10 בינואר 2022 בשעה 9:58

    יש לי אוטו חשמלי ובחיוים יש עמדות טעינה... למצוא אותן זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. אף אחד לא יודע איפה נמצאות העמדות האלה. אף אחד לא יכול לכוון כי לאנשים אין מושג על מה אני מדברת... ואיך זה נראה..
    בקיצור... ממש ספור

    השבמחק
    תשובות
    1. אסתי הולנד עיני10 בינואר 2022 בשעה 12:40

      בסרטון הזה אספנו כמה סיפורים של אנשים מההתנסויות שלהם, אבל כל פעם אני שומעת עוד ועוד סיפורי חניון כמו שלך.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לנושא החם: בחירות בחיים

בחירת המקצוע שלי נעשתה תחת השפעה חזקה מאד של המורה לביולוגיה במגמה. (בעצם, גם העובדה שהגעתי למגמה הביולוגית נבעה ממורה למתמטיקה בכיתה י' שהוריד לי את הבטחון העצמי וגרם לי לחשוש ללכת למגמה הריאלית.) המורה לביולוגיה הייתה אדם מאד מיוחד ששווה לי לכתוב פוסט רק עליה. היא הייתה אישיות שהשפיעה מאד על התלמידים שלה. היו הרבה תלמידים שסיימו את הלימודים לפני כמה שנים והיו בצבא, או אחרי הצבא, ובאו לבקר אותה בשיעור שלנו וסיפרו על כמה היא השפיעה עליהם. בפגישת מחזור שלנו שהייתה כעשר שנים לאחר התיכון, התברר שכמעט כל הכיתה הלכו ללמוד ביולוגיה ורפואה. אחד שהלך ללמוד גרפיקה סיפר שהיתה לו התלבטות קשה בין המורה שאמרה לו שגרפיקה זה לא מקצוע, ובין אבא שלו שאמר לו שזה מה שהכי מתאים לו.  אני לא התלבטתי ולמדתי ביולוגיה כמו כולם. עבדתי במעבדה עד שיצאתי לפנסיה. בשנה השלישית ללימודים היה אפשר להשתתף בקורס צילום במרתף הבניין של הכימיה. למדנו לפתח ולהדפיס תמונות. כשסיימתי את התואר אמרתי שהקורס שהכי נהניתי ממנו בלימודים שלי היה הצילום. חבל שלא הקשבתי לעצמי. חשבתי שצילום זה לא מקצוע. קשה למצוא עבודה בצילום, זה רק ...
המשך לקרוא

שורה משיר

תמונה
  לנושא החם , שורה משיר. מדי פעם במוסף התרבות של 'הארץ' יש מספר תרגומים בעברית לשיר בשפה אחרת. השבוע היו תרגומים לשיר 'נרקיסים' של וורדסוורת. זה שיר שאני מאד אוהבת וגם יודעת את רובו בע"פ, ושמחתי למצוא את התרגומים, אבל מאד התאכזבתי. אני יודעת שקשה מאד לתרגם שירה. צריך לשמור על חריזה, אם זו קיימת במקור, על הקצב וגם על המשמעות. אף אחד מהתרגומים לא מצא חן בעיני. לכן אני מתנצלת שאביא את הבית האחרון של השיר באנגלית, ולמעשה זה משפט אחד, אמנם קצת ארוך, אבל אין בו שום נקודה של סיום משפט, אלא רק פסיקים. אני מאד אוהבת את השיר כי אני אוהבת את הקשר לטבע. הטבע תמיד מרומם את רוחי. הליכה בגינה משפרת מצב רוח. ואני אוהבת לפעמים רגעי בדידות של הרהורים. וורדסוורת כותב על העיין הפנימית, וזה ביטוי נהדר.  בסוף השבוע אני נוסעת לניוקאסל באנגליה, אולי אראה שם נרקיסים... For oft, when on my couch I lie In vacant or in pensive mood, They flash upon that inward eye Which is the bliss of solitude; And then my heart with pleasure fills, And dances with the daffodils.   F
המשך לקרוא

לנושא החם - התמכרויות

תמונה
  עד לפני כמה שנים, הייתי מכורה לשוקולד. לא יכולתי לאכול חתיכה אחת או אפילו שורה אחת, הרגשתי דחף עצום לאכול עוד ועוד. הבנתי שאני ממש מכורה. השוקולד שולט בי ואני לא שולטת בו. מה שידעתי על התמכרויות זה שכדי להגמל צריך להפסיק לגמרי את אכילת השוקולד. אין באמצע. אז בערך לפני שבע שנים הפסקתי לגמרי. שוקולד חום או לבן, קקאו, עוגות, עוגיות, פרלינים, גלידות, הכל. אחרי תקופה קצרה כבר לא הרגשתי יותר רצון לאכול שוקולד. יכולתי להריח ולא בא לי לאכול. אני גם יודעת שברגע שאתפתה אפילו לחתיכה קטנטונת ואשבור את הגמילה, לא אוכל לחזור. אני מאד מרוצה מהדבר כי זה גם עוזר בשמירה על המשקל. רוב העוגות שמציעים לי באירוח אלה עוגות שוקולד, כך שממש קל לא להתפתות. אני לא חושבת שכיום אני מכורה לאיזה דבר שהוא. יש לי הרגלים שאני שומרת עליהם בדבקות, אבל אני לא חושבת שאלה התמכרויות. אני אוהבת לצאת להליכה בשעה עשר בערב כי אז אני חוזרת עייפה וקל לי להרדם. גם שעות האכילה אצלינו בבית פחות או יותר קבועות. 
המשך לקרוא