אבודים בחניון
האם מצליחים לראות את הווידאו? איך עושים שכן יראו?
איך מבדילים?
כ פי שסיפרתי כבר בעקבות החיסונים שקיבלתי התפתח אצלי פירפור פרוזדורים. אבל מה שקורה אצלי זה שקשה לי להבדיל בין התופעות שאני מרגישה בגלל הפירפור, לבין התופעות שאני מרגישה בגלל חרדה. כי המצב מדאיג אותי ומפחיד ואני מרגישה חולשה גדולה וכל פעולה שאני עושה גורמת לי לעייפות גדולה שאיתה באה גם תעוקת חזה. אז ממה התעוקה? מהבעיה בלב, מהעייפות או מחרדה? התעוקה הזו בכל מקרה לא בריאה ללב. הקרדיולוג נתן לי כדורים נגד הפירפור שעוזרים רוב הזמן, אבל העייפות והתעוקה לא עברו. לפני 12 שנה, חלק מכם אולי זוכרים, בעקבות לחצים וחוויות שונות שעברתי ירדתי במשקל בצורה חדה וכאשר הבנתי שהסיבה היא חרדה, קיבלתי כדורים פסיכיאטרים שהוציאו אותי מהבעיה והתחלתי לאכול כרגיל. אחרי שנה נגמלתי מהכדורים ומאז למעט מקרי חרדה קלים, במשך 11 שנים הכל בסדר. אתמול אחה"צ תליתי כביסה במרפסת. תהליך שכולל כפיפה לפיילה, הרמת הבגד ותלייה שלו על החבל. עם כל בגד שתליתי הרגשתי יותר עייפה אבל המשכתי כי היה לי קשה לקבל שאני לא מסוגלת לעשות אפילו פעולה כזו. כשהרגשתי מאד עייפה שכבתי לנוח ומיד הרגשתי תעוקת חזה מאד מאד חזקה. מפחיד ממש. בהדרגה ...
ראיתי וצחקתי. יש פרק בסיינפלד שבו הם מחפשים את האוטו שלהם בחניון כל הלילה ולא מוצאים:)
השבמחקאם רוצים להגדיל את המסך, אפשר ללחוץ בסרטון בצד ימין למטה.
עכשיו אפשר לראות. אני שמחה שדעתי כדעתם של יוצרי סיינפלד...
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקעכשיו כולם יכולים לראות בדף הראשי של אתר פרפרים
השבמחקתודה!
מחקוואו מעולה! יצאתי מותשת מכל החיפושים. זה ממש ככה. לי זה קורה תמיד בעזריאלי בתל אביב, וגם פעם אחת קרה לי בקניון ערים בכפר סבא (כי לא הבנתי באיזו קומה חניתי), ול-T זה קרה פעם אחת באיכילוב (גם כן כי לא הבין שנכנס לקומה מינוס שלוש וחיפש שעות במינוס שתיים). עשית את זה מצוין. כל הכבוד
השבמחקתודה, זה מצולם בקניון הירוק בכפר סבא. יש שם שלוש מעליות שונות, וקשה להבין מה קורה שם. האישה שאומרת שהיא לא מוצאת את האוטו וחנתה ליד המעליות של הסופר, היא לא שחקנית ובמקרה כשצילמנו היא באה אלינו ואמרה שהיא לא מוצאת את האוטו...
מחקמתיש... הקניון נראה היה לי מוכר ואכן הייתי בו כמה פעמים.
השבמחקקצת מוגזם שהאדון לא יודע אפילו מה הדגם של האוטו שלו...
זכור לי פעם אחת לפני שנים בחניון של העבודה שהסעתי מישהו שאיבד את המכונית שלו ברחבי החניון עד שמצא אותה
הקטע שהשחקן לא מזהה את הדגם של האוטו שלו בהחלט מוגזם...
מחקכאשר כתבנו את התסריט ודיברנו עם אנשים, כמעט לכל אחד היה איזה סיפור על קשיי התמצאות בקניונים ובחניונים..
מצחיק ומזל שאני לא נוהגת, יש מצב שלעולם לא הייתי מוצאת את האוטו וכמוהו נשארת אחרונה בחניון.
השבמחקיש לי בעיית התמצאות קשה. תמיד הולכת לכיוון ההפוך, וכשמחליטה לשנות כי אני מכירה את עצמי, אז שוב אני מגלה שהכיוון הפוך.
גם לי בעיית התמצאות קשה. ההתנסות שלי בקניון הזה גרמה לי לעשות את הסרטון על הנושא. אבל אפילו בזמן הצילומים חברה שלי כל הזמן הייתה צריכה לעזור לי להבין איפה אני נמצאת...
מחקיש לי אוטו חשמלי ובחיוים יש עמדות טעינה... למצוא אותן זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. אף אחד לא יודע איפה נמצאות העמדות האלה. אף אחד לא יכול לכוון כי לאנשים אין מושג על מה אני מדברת... ואיך זה נראה..
השבמחקבקיצור... ממש ספור
בסרטון הזה אספנו כמה סיפורים של אנשים מההתנסויות שלהם, אבל כל פעם אני שומעת עוד ועוד סיפורי חניון כמו שלך.
מחק