אבודים בחניון
האם מצליחים לראות את הווידאו? איך עושים שכן יראו?
למדור השרביט החם שלא הצלחתי להבין איך לקשר
שמות נולדתי בשם אסתר. נקראתי על שם סבתי אסתר ושנאתי את השם. מאחורי השם היו דרישות שאהיה דומה לסבתא שמעולם לא הכרתי אבל שאמי מאד אהבה והעריצה. סבתא אסתר ניגנה בקונטרבס ברביעיה של נשים שהופיעו בפני החברה הגבוהה באנגליה, ואפילו בהזדמנות אחת הופיעו בפני הנסיך יורש העצר. וואוו! קשה מאד להתחרות בזה. היה לנו בבית פסנתר שאמי ניגנה עליו והיא מאד רצתה שאחי ואחותי ילמדו לנגן עליו. הם ניגנו כמה שיעורים ולא רצו להמשיך. אני רציתי לנגן על הפסנתר אבל אמי ייעדה אותי למשהו אחר. היא החליטה שאנגן בצ'לו. טוב שלא קונטרבס. אני הייתי הילדה הממושמעת במשפחה ולכן קיבלתי עלי את הדין. הרצונות שלי היו חסרי חשיבות עד כדי כך שהבנתי שאין הרבה טעם אפילו להשמיע אותם. אמי מצאה מורה שתלמד אותי לנגן בצ'לו. תמרה הוהנברגר שמה. וכדי להגיע אליה היה צריך לנסוע באוטובוס. אמי ליוותה אותי כמובן כי כאשר האוטובוס היה מלא, היה צריך להחזיק את הצ'לו ביד אחת וביד שניה להחזיק בידית שלא ליפול. לא פשוט. אמי נתנה לחייט לתפור כיסוי לצ'לו כדי שלא ינזק חלילה. תמרה הייתה מאד נחמדה וסבלנית כאשר לא התאמנתי בבית כי לא נהניתי מה
ראיתי וצחקתי. יש פרק בסיינפלד שבו הם מחפשים את האוטו שלהם בחניון כל הלילה ולא מוצאים:)
השבמחקאם רוצים להגדיל את המסך, אפשר ללחוץ בסרטון בצד ימין למטה.
עכשיו אפשר לראות. אני שמחה שדעתי כדעתם של יוצרי סיינפלד...
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקעכשיו כולם יכולים לראות בדף הראשי של אתר פרפרים
השבמחקתודה!
מחקוואו מעולה! יצאתי מותשת מכל החיפושים. זה ממש ככה. לי זה קורה תמיד בעזריאלי בתל אביב, וגם פעם אחת קרה לי בקניון ערים בכפר סבא (כי לא הבנתי באיזו קומה חניתי), ול-T זה קרה פעם אחת באיכילוב (גם כן כי לא הבין שנכנס לקומה מינוס שלוש וחיפש שעות במינוס שתיים). עשית את זה מצוין. כל הכבוד
השבמחקתודה, זה מצולם בקניון הירוק בכפר סבא. יש שם שלוש מעליות שונות, וקשה להבין מה קורה שם. האישה שאומרת שהיא לא מוצאת את האוטו וחנתה ליד המעליות של הסופר, היא לא שחקנית ובמקרה כשצילמנו היא באה אלינו ואמרה שהיא לא מוצאת את האוטו...
מחקמתיש... הקניון נראה היה לי מוכר ואכן הייתי בו כמה פעמים.
השבמחקקצת מוגזם שהאדון לא יודע אפילו מה הדגם של האוטו שלו...
זכור לי פעם אחת לפני שנים בחניון של העבודה שהסעתי מישהו שאיבד את המכונית שלו ברחבי החניון עד שמצא אותה
הקטע שהשחקן לא מזהה את הדגם של האוטו שלו בהחלט מוגזם...
מחקכאשר כתבנו את התסריט ודיברנו עם אנשים, כמעט לכל אחד היה איזה סיפור על קשיי התמצאות בקניונים ובחניונים..
מצחיק ומזל שאני לא נוהגת, יש מצב שלעולם לא הייתי מוצאת את האוטו וכמוהו נשארת אחרונה בחניון.
השבמחקיש לי בעיית התמצאות קשה. תמיד הולכת לכיוון ההפוך, וכשמחליטה לשנות כי אני מכירה את עצמי, אז שוב אני מגלה שהכיוון הפוך.
גם לי בעיית התמצאות קשה. ההתנסות שלי בקניון הזה גרמה לי לעשות את הסרטון על הנושא. אבל אפילו בזמן הצילומים חברה שלי כל הזמן הייתה צריכה לעזור לי להבין איפה אני נמצאת...
מחקיש לי אוטו חשמלי ובחיוים יש עמדות טעינה... למצוא אותן זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. אף אחד לא יודע איפה נמצאות העמדות האלה. אף אחד לא יכול לכוון כי לאנשים אין מושג על מה אני מדברת... ואיך זה נראה..
השבמחקבקיצור... ממש ספור
בסרטון הזה אספנו כמה סיפורים של אנשים מההתנסויות שלהם, אבל כל פעם אני שומעת עוד ועוד סיפורי חניון כמו שלך.
מחק